170
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכן אומר רש"י, שגם גר שנתגייר והעולה לגדולה מוחלין לו על עוונותיו, ולגבי כולם "למד הטעם מכאן". כלומר, המקרה שלנו, נישואי "מחלת", בא ללמדנו גם לגבי גר שנתגייר והעולה לגדולה, באופן של "בא ללמד ונמצא למד": כשם שגר שנתגייר, אשר לומדים את ענין מחילת עוונותיו מ"מחלת", משנה מעשיו לטוב, כך גם במקרה של "הנושא אשה", מוחלין על עוונותיו דוקא כאשר הוא משנה את מעשיו< - חוזר בתשובה*.
ולכן מציינת התורה את הלימוד ש"הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו" דוקא לגבי "ויקח (עשו) את מחלת", כי על ידי כך רוצה התורה להבהיר (בנוסף לעצם הענין שהנושא אשה מוחלין לו עוונותיו), שאשתו השלישית של עשו
שבפ' תולדות, דמכיון שבפרשתנו נקראת בשמת, יודעים אנו שהשם מחלת הוא מצד שנמחלו כו').
אבל אכתי יוקשה: (א) למה אין הכתוב קורא את למך, ישמעאל או עשו (בפסוק ויקח או ותקח) בשם "מחלון" והדומה? (ב) מדוע לא רמז הכתוב ענין זה גבי נשואי נחור ומלכה** (נח יא, כט), דמכיון שבפ' וירא (כב, כ) נאמר מלכה, הרי הי' מובן שנקראת בפ' נח מחלת מצד שנמחלו עוונותי'?
5 ראה שו"ע אדה"ז סי' סא ובנ"כ שם.
6) ומה שכותב רש"י "ג' מוחלים כו' והעולה לגדולה כו'" (אף שלכאורה נוגע כאן רק גר שנתגייר והנושא אשה) - כי כולם ענינם אחד, והעולה לגדולה הוא הטעם דכולם - מה שעלה ממציאותו לגדולה הימנה.
וישלח ג
היתה אשה כשרה?, אשר אף עשתה תשובה בעת נישואיה%?.
ולדבריו, כוונת רש"י במ"ש "הוסיף כו' שלא גירש את הראשונות" - הוא לפרש התיבות "על נשיו" שבכתוב, אשר הרשעה ד"ויקח את מחלת" היתה הוספה על רשעתו הקודמת, כי גם את הראשונות לא גירש. אבל צע"ג איך אפשר לפרש כן - כי
א) רש"י מדבר רק בנוגע לעשו אשר הוא הוסיף רשעה, ולא בנוגע למחלת.
ב) באם רשעתו של עשו היתה בזה שנשא מרשעת, הי' רש"י כותב כן בפירוש: "הוסיף מרשעת", או "הוסיף רשעה על רשעותיו" (וכלי הפסוק גבי נשיו הקודמות: ותהיין מורת רוח גו').
ג) מהיכי תיתי לומר שגירש את הראשונות, שבשביל זה צריך הכתוב לחדש שלקח אותה על נשיר
ד) מכיון שעשו לקחה מצד שראה כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, מסתבר שלקח אשה כשרה שאינה רעה בעיני אביו (וכמ"ש בגו"א כאן ד"ה אחות).
ולכן מוכרח לומר כדלהלן בפנים, שמה שנשא את מחלת הי' רק צביעות בכדי להראות שנושא אשה כשרה. כי באם באמת רצה לעשות נח"ר לאביו, הי" מגרש את הראשונות שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה. ולכן מוסיף הכתוב על נשיו - כי בזה שלא גירש את הראשונות מודגש "שהוסיף רשעה כו'".
וראה לקו"ש חל"ה ע' 113 ואילך.
8 וי"ל בב' אופנים:
א) מכיון שנאמר ענין זה גבי נשואי עשו ובת ישמעאל - וכאן הוצרך לזה אפילו באם הי' נאמר בנישואין הקודמים - בכדי שנדע שעשו נשא אשה
הערות
- 1. **) אבל אין להקשות ממה שלא נאמר ענין זה גבי נשואי אברם ושרי - כי לא הי" להם עוונות (רש"י ח"ש כג, א בה 1
- 7. ברש"י ס"פ תולדות: "הוסיף רשעה על רשעתו". ומדכתב "על רשעתו" ולא על "רשעותיו", מוכח שהניקוד בתיבת רשעה הוא: רי"ש בחיריק (רשעתו על עשיו - ולא בשבא, אשתו רשעה). וגם בעל החצע"ג שכתב שם "ר"ל מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר", אפשר שכוונתו הוא (לא שהניקוד בתיבת רשעה שברש"י הוא בשבא, כ"א) שרשעתו של עשו שהוסיף על רשעתו שלפנ"ז הוא: שנשא מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 113 לקו"ש ח"ה ע' 170
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.