169

הערות

1. 1. ולכאורה פירוש זה מסתבר יותר מהפירוש "ונקראת בשמת ע"ש שהיתה מקטרת בשמים לע"ז", כי בשמת מורה רק על בשמים ולא על עיקר הענין - הקטרת הבשמים (ומכ"ש שאינו מורה על הקטרת בשמים לע"ז"); וכן בנוגע לבשמת ומחלת, הי' אפשר לפרש שבשמת הוא שם הכינוי (ולא הי" צריך לאגדה) כנ"ל סוף סעיף א'.
2. 3. וכמו שהוא בנוגע לשמות הנשים, כ"ה גם בנוגע להתואר שלהן (שמות אבותיהן וכיו"ב), שבפרשתנו נקראות הן בתוארן הרגיל, ובפ' תולדות - בהתואר המבטא את ענינו של עשו.
3. 3. ובזה מובן:
4. 4. א) בפרשתנו - בת ענה בת צבעון החוי, כי כן הוא האמת. וגם לפי שבזה מודיע הכתוב שכולן בני ממזרות היו (ראה לעיל הערה 16), ובפ' תולדות - בת בארי החתי - שהטעה את אביו (כנ"ל סעיף ו ובהערה 18).
5. 5. ב) בפרשתנו - "בת ישמעאל", ובפ' תולדות - "בת ישמעאל בן אברהם" (ראה לעיל הערה 14).
6. 6. ג) מה שהכתוב קוראה כאן "אחות נביות" - אף שאין בזה לימוד - כי מכיון שלאחרי שנביות השיאה היתה נקראת על שמו, לא ה" אפשר לכתוב רק "בת ישמעאל". משא"כ בפ' תולדות, שרק "מחלת בת ישמעאל בן אברהם" מבטא צביעותו של עשו - ולא "אחות נביות" - הוזקק רש"י לומר "ולמדנו כו'".
7. 7. *) משא"כ להפירוש עדה מלשון סורה - הרי בפשטות הפי" שסרה ממה שצ"ל, הסרה מדרך האמת.
8. 4. בנוגע לנשי למך ונשיו הראשונות של עשו - אפשר לתרץ: מכיון שהכתוב הוצרך לכתוב השמות עדה וצלה [בכדי להשמיענו שאחת היתה לפו"ר כו'* כדפרש"י בראשית ד, יט] יהודית ובשמת [בכדי להשמיענו "שהיתה מקטרת כו'" וש"הוא כינה שמה כו'"], אין שייך להקשות למה אינן נקראות שם גם בשם מחלת.
9. 9. כן אין להקשות מה שלא נאמר מחלת באשת ישמעאל (וירא כא, כא) - כי גם באם הי' כתוב שם מחלת, לא היינו יודעים שנמחלו עוונותי" כי הי' אפשר לטעות שהוא שמה העצמי (ושאני מחלת
10. 10. *) ואין לומר שבשביל זה הי" מספיק מה שנאמר בהפסוקים שלאח"ז עדה וצלה - ני שמות אלו צריכים להיות בפסוק "ויקח לו למך שתי נשים" אשר כוונת לקיחתו היתה אחת לפו"ר ואחת לתשמיש. ומכיון שגם השם מחלת צ"ל ב"ויקח" (שהרי מחילת העונות הוא ע"י הנשואין), אי שייך להקשות שהכתוב יקרא אותן שם בב' שמות.