168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-0 לקוטי יתקבל בקלות, הוא הוסיף ש"ויקח אשה את יהודית... ואת בשמת..." - שתיהן היו מאותו העם - "החתי". ובמיוחד כיון שבנות חת היו "בנות
הארץ"לי, והרי בתחילה מחפשים שידוך מבין אלו "אשר אנכי יושב בקרבו"?*.
"אחות נביות" - תמיד
לפי האמור לעיל, בסעיף ד', מובן מדוע צריך רש"י לשוב ולפרש בפרשתנו את המילים "אחות נביות", למרות שכבר פירשן בפרשת תולדות, ואף להוסיף "ונקראת על שמו":
בפרשת תולדות מסופר על אשר אירע לעשו - "ויקח את מחלת...". וכיון שלמעשה לא לקח אותה עשו
וישלח ג
מאביה, אלא מאחיה נביות, מזכירה שם התורה, ש"יקח... = אחות נביות"ו?.
אך בהגיענו לפסוקנו, כאשר בשמת בת ישמעאל אינה מוזכרת בקשר ל"ויקח עשו", הרי מתעורר כאן הקושי: מדוע מייחסת אותה כאן התורה לאחיה, ואינה מסתפקת בהזכרתה כ"בת ישמעאל", כפי שלגבי עדה ואהליבמה מוזכר רק שהן אביהן? את זאת מיישב רש"י בהוסיפו את המילים "ונקראת על שמו" - כיון שנביות השיא אותה, היא נקראת תמיד על שמו, גם כאשר אין היא מוזכרת בקשר לנישואיה.
ח. דוקא בפרשתנו השמות האמיתייס
לפי האמור לעיל יובן מדוע מפרש רש"י את ההבדלים בשמותיהן של נשי עשו דוקא באופן זה, שהשמות שבפרשתנו הם השמות האמיתיים, ואילו בפרשת תולדות השמות הם כינויים המתארים ענינים ופעולות שונות הקשורים לנשי עשו, ולא באופן הפוך?:
הערות
- 1. - אלא שרבו עליהם פלשתים. וכשהי' באר שלא רבו עלי' אמר יצחק "ופרינו בארץ" ואשר סוכ"ס גם אבימלך כרת עמו ברית ו"ביום ההוא גו' הבאר אשר חפרו" הייתה של יצחק. ולכן כינה עשו בשם בארי (באר שלי).
- 2. ועפי"ז יומתק המשך הכתוב "ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה גו' בת בארי גו" להפסוקים שלפנ"ז: בתחילת הפרשה מסופר (א) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה (תולדות כה, כ); (ב) וישב יצחק ויחפור את הבארות גו' ויקרא אותה (הבאר) שבעה (ע"ש הברית. - והודאת אפילו של אבימלך שהבאר של יצחק) (שם כו, יח"לג) ובהמשך לזה - (א) ויהי עשו בן ארבעים שנה "עשו הי" נמשך לחזיר... פושט טלפיו... אמר אבא בן מ' שנה נשא אשה אף אני כן" (פרש"י כו, לד); (ב) כינה את שם חותנו בארי (אבא בבאר שבעה שלו - אף אני כן).
- 3. ויש להוסיף: באר שלי (הדגשת ל' יחיד) - ה"ז היפך ענין דבת ענה (וגם) בת צבעון, וכמו שיהודית ה"ז כופרת (היפך) בע"א.
- 9. ראה תולדות כז, מו.
- 0. ח"ש כד, ג.
- 1. אלא שמ"מ, מכיון שעיקר הסיפור ד"ויקח את מחלת גו'" הוא בנוגע לצביעותו של עשו (כנ"ל סעיף ד') - ובזה אין חילוק אם לקחה מישמעאל או מנביות - הוזקק רש"י לפרש "ולמדנו כו" (ראה לעיל הערה 10). וראה להלן הערה 23.
- 2. וכמו בעדה ובשמת, שהי' אפשר לכאורה לפרש שבשמת הוא שם העצם ונקראת עדה על שם שסרה מדרכי ה' (ראה רש"י בראשית ד, יט: עדה תרגום של סורה. וראה מדרש שכל טוב כאן, שמפרש ש"עדה" כאן פירושו כמו בבראשית) -
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.