165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מבהיר את המסקנה לגבי "אחות נביות", ויש לציין במפורש "ונקראת על שמו" - צריכה היתה תוספת זו להופיע בפרשת תולדות, שבה מופיע התיאור "אחות נביות" לראשונה?י?
ד. סייפור נשי עשו - בהקשרים שוניס
ההבדל בין משמעות הסיפור אודות נשי עשו כפי שהיא בפרשת תולדות לעומת משמעותו בפרשתנו הוא:
בפרשת תולדות מוזכרות נשי עשו כחלק מן הסיפור על מאורעותיו והנהגותיו שלו, של עשו: שתי נשיו הראשונות מוזכרות - ראשית, כדי להצביע על צביעותו, שנישא רק בגיל ארבעים כדי שיחשבו שהתנהגותו דומה לאביו'', ושנית, כדי להצביע על
וישלח ג
רשעותו, שנשא נשים אשר היו "מורת רוח ליצחק ולרבקה":'. גם אשתו השלישית מוזכרת שם כהוכחה לצביעותו, שבראותו "כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" הוא הלך במיוחד אל ישמעאל'' ונשא לאשה את בתו, נכדתו של אברהם*, כדי ליצור
הערות
- 0. לכאורה הי' אפשר לתרץ עפ"י מש"כ רש"י בס"פ תולדות, ולמדנו שהי' יעקב באותו הפרק בן ס"ג שנים.... ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י"ד שנים. דמזה שהוזקק רש"י לפרש על "אחות נביות" "ולמדנו כו'" - מוכרח שמפרש שכוונת הפסוק במ"ש "אחות נביות" הוא ללמדנו שיעקב נטמן בבית עבר י"ד נשים. אבל בלאה"כ - מה נוגע לנו לדעת שהשיאה נביות (ושישמעאל מת קודם נשואי" - ראה גם רש"י ח"ש כה, יז).
- 2. ועפי"ז ה" אפשר לבאר שמה שהוזקק רש"י בפרשתנו לפרש עוד פעם "אחות נביות" - ולהוסיף: "ונקראת על שמו" - הוא לפי שהוקשה לי' לרש"י: מכיון ש"אחות נביות" שבפרשתנו או מלמדנו, למה נאמר? ועל זה הוא מפרש "ונקראת על שמו", שמכיון שהוא השיאה "נקראת על שמו", גם כשאין בזה לימוד.
- 3. אבל לפי ביאור זה - פירש"י שבפרשתנו שנכתב בקרא "אחות נביות" מפני "שנקראת על שמו" (גם כשאין בזה לימוד), סותר לפירושו שבפ' תולדות.
- 1. פרש"י תולדות כו, לד. מב"ר רפס"ה,
- 5. שיחות 156
- 2. תולדות כו, לה.
- 3. אף שההליכה למקום אחר הי' אז טורח - ובפרט למקום בני הפילגשים (שגם ישמעאל בכללם) שעליו נאמר: וישלחם מעל יצחק גו' (ח"ש כה, 1) -
- 8. [כמובן ממה שאברהם הוצרך להשביע את אליעזר שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני (שאין בזה טרחא, מכיון "אשר אנכי יושב בקרבו") ורק ילך אל ארצו ואל מלדתו].
- 9. ועפי"ז מובן בפשטות מ"ש בס"פ תולדות "וילך עשו אל ישמעאל" - דלכאורה מיותר* - בכדי להדגיש שהלך למקום רחוק (שעי"ז מתבטאה צביעותו עוד יותר, שרצה להראות אשר בכדי לעשות רצון אביו הולך הוא אפילו למרחקים).
- 4. ועפי"ז מובן בפשטות* מ"ש "בן אברהם" - דלכאורה מיותר (ובפרט שבפסוק זה גופא, כשנזכר ישמעאל בפעם הראשונה, לא כתיב "בן אברהם") - כי עשו רצה להראות שנושא מיוחסת דוקא, נכדתו של אברהם (ובזה רצה להראות שמתנהג עוד יותר טוב מיעקב, שיעקב הלך לפדן ארם לקחת אשה ממשפחתו של אברהם, והוא הלך לישמעאל לישא את נכדתו של אברהם).
- 11. ויש לומר, שזהו גם הטעם מה שהתיבות "בת ישמעאל בן אברהם" הם ב"קדמא ואזלא", שזה מורה שעשו האט אויסגעשריען שהוא נושא את נכדתו של אברהם. וראה כת"י רמזי התורה לר' יואל (הובא בתו"ש תולדות ע' תתשי): בת ישמעאל בן אברהם מוכתר בתגין, כלומר מיוחסת לקח כו'.
- 12. *) ואין לומר שזהו בכדי להשמיענו שישמעאל יעדה לעשו - כי בשביל זה לא הוצרך לכתוב וילך.
- 13. *) ועד כדי כך, שרש"י לא הוזקק כלל לפרש זאת - אף שבפסוק זה גופא מפרש הוא היתור ד"אחות נביות".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 165
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.