164
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מקטרת בשמים לעבודה זרה"7?
ג) כיון שרש"י סובר, שלפי דרך הפשט יש לבאר שינוי שמות*, אשר לפיכך הוא מסביר את הטעם לשינוי השם מ"בשמת" ל"מחלת", וכן בפסוק הקודם? - את הטעם לשינוי השם מ"עדה" ל"בשמת", ומ"אהליבמה" ל"יהודית", הוא צריך היה לבאר גם את הטעם לשינוי בשמו של אביה של
אהליבמה (היא יהודית): בפרשת תולדות* נאמר "יהודית בת בארי החתי", ואילו בפרשתנו נאמר
"אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי"7?
ב. '"מחלת - שנמחלו עוונותיה"
לגבי הסיבה לכך שבפרשת תולדות נקראת האשה בשם מחלת, ולא בשמה האמיתי בשמת, כפי שהיא נקראת בפרשתנו, מפרש רש"י': "מצינו באגדת מדרש ספר שמואל?" שלשה מוחלים להן עוונותיהן, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונותיה".
בכך אין מובן: א) לשם מה צריך רש"י לציין
שאגדה זו מופיעה במדרש ספר שמואל?
ב) לשם מה מציין כאן רש"י גם את הפרטים המופיעים באגדה לגבי "גר
וישלח ג
שנתגייר" ו"העולה לגדולה", כאשר לצורך ההסבר "למה נקראת מחלת" חשוב רק החלק של "הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו"?
ג) לאחר שמונה רש"י את ה"שלשה" אשר "מוחלים להן עוונותיהן", כולל גר שנתגייר והעולה לגדולה, הוא מוסיף "ולמד הטעם מכאן" - שגם מחילת עוונות של גר שנתגייר ושל העולה לגדולה נלמדת "מכאן", מהשם "מחלת", שממנו לומדים ש"הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו". ולכאורה, ענין זה אינו קשור להבנת פסוקנו?
ג. "אחות נביות" - רש"י מפרש בעמיים
על המילים שבהמשך פסוקנו - "אחות נביות", מפרש רש"י: "על שם שהוא השיאה לו משמת ישמעאל נקראת על שמו". אותו ביטוי "מחלת בת ישמעאל... אחות נביות" מופיע גם בפרשת תולדות?, וגם שם אומר רש"י אותו הפירוש, שהתורה מציינת את המילים "אחות נביות", = משום ש"השיאה נביות אחיה". כיון שרש"י כבר הבהיר זאת, לשם מה הוא שוב מפרש זאת בפרשתנו?
אף אם נאמר שרש"י אינו סומך על זכרונו של בן החמש למקרא, והוא אומר את הפירוש בשנית כדי לשננו, אינם מובנים השינוי והתוספת:
בפירוש רש"י שבפרשתנו מופיעות המילים "ונקראת על שמו" - אשר אנן מופיעות בפירושו בפרשת תולדות. ולכאורה, אם רש"י סובר שסיפור הענין "השיאה וכו'" בלבד אינו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.