155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך לא כן לגבי אברהם ויעקב, אשר לגביהם אין מדובר ח"ו בענינים של בזיון הורים, אלא על אי-כיבוד בלבד, ולכן מתעוררת השאלה: בהיותם נחשבים כבני נח, הרי לא היו מצווים על כיבוד אב?
ה. חטאם של אנשי סדום - אי-עשיית צדקה!
שאלה דומה לכך מתעוררת על חטאם וענשם של אנשי סדום: חטאם העיקרי* של אנשי סדום היה, שלא נתנו צדקה לנזקקים, כנאמר במפורש "זה היה עוון סדום"* ... ויד עני ואביון
4) אף שעברו על כמה עבירות - ובהם ע"ז ג"ע וש"ד (סנה' קט, א. רד"ק לך יג, יג) - הגזר דין (הפיכת סדום) הי" על אשר יד עני גו', כבפנים. (וע"ד דור המבול - שלא נחתם גז"ד אלא על הגזל (סנה' קח, א. הובא בפרש"י נח ו, יג)) שלכן בפ' וירא נאמר רק "כי רבה... הכצעקתה"[עסקי ריבה (וראה לקמן בפנים, שהעיקר בזה הוא (לא איסור ש"ד כ"א) דיד עני גו' לא החזיקה), ולא נזכר "רעים וחטאים לה' מאד"], כי זהו הטעם ?"כלה". ועפ"ז תומתק שייכות "כי ידעתיו גו' צדקה ומשפט" לפרשת סדום.
*44) בחדא"ג לסנה' קד, ב: "שסדום לא נחשב להם רק כחטאת שלא נצטוו על כך אבל ישראל שנצטוו על כך נחשב להם לעון שהוא מזיד". ולכאורה אינו מובן: א) והרי נאמר ביחזקאל "זה הי' עון סדום". ב) באם לא נצטוו - למה נענשו על זה ובעונש חמור כ"כ (וראה ר"ן לסנה' (נה, ב) - נעתק בשוה"ג הב' להערה 45).
והטעם לשינוי לשון הכתוב (איכה ד, ו) "ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום" - אף שגם ב"נ (סדום) מחוייבים בצדקה (ופירוש "ויגדל" הוא שהיו "רעים יותר מסדום" (פרש"י לסנה' שם. וראה גם בחדא"ג שם בפירוש השני)) = יש לומר, דמכיון שבב"נ, צדקה אינה מצוה בפ"ע ורק בתור (ישובו של עולם ו)דינין (כדלקמן סעיף ז"ח) אין בה תוקף כ"כ (ראה לעיל הערה 34), ולכן ביחס "עון בת עמי",
וישלח א
לא החזיקה"5.
נחשבת היא רק כחטאת.
עוי"ל שבסדום נענשו גם הקטנים שאצלם אין שייך עון (מזיד) [וראה ירוש' סנה' פ"י ה"ח ותוספתא שם פי"ד, א - דסדום הוה גדר עיר הנדחת (והאריך בזה הרגצובי - ראה צפע"נ עה"ת (ראה לקו"ש ח"ט ע' 107 ואילך)) ובעיר הנדחת גם טף נהרגין (רמב"ם הל' ע"ז פ"ד ה"ו. ושקו"ט בנ"כ שם). וגם למש"כ בפנים דנענש מפני עסקי ריבה כו' - ראה מגדול עוז (שם) דעד"ז הי' ג"כ בעדת קורח וביבש גלעד. ואכ"מ].
5 יחזקאל טז, מט. ומשמעות פשטות הכתוב היא, שזהו הטעם ל"ואסיר אתהן" (שם, נ)* - ראה מפרשים שם. וראה גם רש"י סנה' קד, ב ד"ה מדה - בפירושו הראשון**.
וגם לפי פי' השני שברש"י שם שכתוב זה (מט) מספר רק את הנהגת סדום (שהיתה דומה לירושלים
[ואדרבה: מפסוק זה אנו יודעים (דרך אגב) שלא סבלו עוני, אף שמצד העון ד"גאון גו' ויד עני גו'" היו צריכים ליענש לכאורה ברעב - היפך "שבעת לחם" שנתגאו בזה (מדה כנגד מדה)], שלפ"ז אפשר לומר שהסיבה ל"ואסיר אתהן"
הערות
- 1. *) ומ"ש (שם, נ) "ותגבהינה ותעשינה תועבה לפנ" - מדלא פירש מהי התועבה, מוכח שאי"ז ענין אחר, כ"א האופן ד"לא החזיקה" (שכתוב לפנ"ז). כדלקמן בפנים בנוגע ל"עסקי ריבה". וראה לקמן הערה 50, שבאם לא הי" אצלם שלילת הצדקה באופן קיצוני ("ותעשינה תועבה") - לא היו נענשים ב"כלה" ("ואסיר אתהן"). ובפרט לפי המבואר לקמן סו"ס ח' (לדעת הרמב"ם) שמה ש"לא החזיקה" נחשב להם ל"עון" היינו רק לפי שזה הי" אצלם באופן קיצוני.
- 2. **) בפרשת דרכים דרוש יח, שהשייכות ד"לא החזיקה" ל"ואסיר אתהן" הוא [לא שנענשו בשביל עון זה, כ"א - שהעונש הי" מצד ענינים אחרים, אלאן שבאם היו מחזיקים יד עני ואביון, היתה מדה זו מכפרת עליהם כמו שכיפרה על ירושלים. אבל מלשון הכתוב "זה הי" עון סדום" (ובפרט שב"ותעשינה תועבה" אינו מפרש מהי התועבה, כבהערה (בשוה"ג) הקודמת) מוכח שהעונש "ואסיר אתהן" בא בשביל העון ד"לא החזיקה" - שלכן מוכיח הר" (סנה' נג, ב) בפשיטות שב"נ מחוייבים בצדקה מעונש סדום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.