144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בשתי אחיות, אך כיון שמהות הדין "גר שנתגייר כקטן שנולד" היא קולא, קשה לומר שדין זה חל עליהם אפילו לגבי ענין שאין בו קולא"י.
ב) אין אנו מוצאים כלל בפירוש רש"י על התורה את הדין שגר שנתגייר, כקטן שנולד דמי*".
ג) לפי פשט הפסוקים אין אנו מוצאים בשום מקום בתורה, שגר נחשב עקב גיורו כקטן שנולד. ואדרבה: זהו ההיפך מן הנראה במוחש, שזוהי דרך הפשט. כפי שמובן מכך שהקדוש-ברוך-הוא אמר לאברהם אבינו*': "ואתה תבא אל אבותיך...", שתרח נחשב בתורה לאביו של אברהם אף לאחר שאברהם התגייר?', וחזרתו
ויצא ג
בתשובה היא בשורה לאברהם. ועוד ועיקר, שאברהם "תבא אל אבותיך".
ד) איסור נשיאת אחות אשתו אינו מפני קירבה בלבד, כאיסורי עריות אחרים של קרובים, אלא הוא קשור להימנעות מקלקול היחס של האהבה הטבעית הקיימת בין אחיות*: כיון שבין אחיות קיימת אהבה טבעית זו אל זו, אסור לשאת שתי אחיות ולגרום על ידי כך שהן תהיינה צרות ושונאות זו לזו'?.
לפי זה יוצא בדרך הפשט, שאף אם לפני מ"ת היה קיים לגביהן הדין של "גר שנתגייר כקטן שנולד" ביחס לאיסורי עריות אחרים, הרי היה צריך להיות בכך יוצא מן הכלל לגבי איסור נשיאת אחות אשתו, כי גם בין שתי אחיות שנתגיירו קיימת האהבה הטבעית?, ואסור לגרום לכך שהן תהיינה "זו צרה לזו"5.
הערות
- 7. וכן מוכרח גם עפ"י דרך ההלכה - לפי פירוש רש"י [דבי' עסקינן] "שניות לעריות" (תולדות שם) - שהרי "לא גזרו שניות בגרים" (יבמות שם).
- 17. בש"ח לך יב, ה מפרש שמ"ש רש"י "כאילו עשאום" הוא לפי שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. אבל [נוסף על שהוא היפך המוחש, ובמילא - היפך דרך הפשט כדלהלן בפנים] כוונת רש"י שם ב"מגייר" ו"מגיירת" היא רק שהכניסום תחת כנפי השכינה (כנ"ל הערה *16) - והרי אפילו ע"פ דרך ההלכה, כשב"נ מקבל עליו ז' מצות וכיו"ב (אבל לא נתגייר) אינו כקטן שנולד.
- 3. ומזה מוכרח שכוונת רש"י שם ב"כאילו עשאום" הוא בעיקר בנוגע לאברהם ושרה, וכלשון רש"י "מעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום", אבל לא בנוגע ל"את הנפש אשר עשו", כי אינם כקטן שנולד (אף שי"ל בדוחק שפירוש "עשו" כאן הוא רק (כמו) תיקון (וכיו"ב) - ע"ד פרש"י בראשית א, זו. ועפ"ז יומתק מה שרש"י מפרש את פירושו על "אשר עשו בחרן", ואינו מעתיק "את הנפש", כבסנה' צט, ב ובב"ר פל"ט, יד.
- 8. לך טו, טו. וראה לעיל הערה 14.
- 9. אין להוכיח שאין באברהם הענין דגר שנתגייר כקטן כו' ממה שהוזקק אברהם לומר
- 6. לאבימלך "אך לא בת אמי" (וירא ב, יב) - כי יש לומר שאבימלך לא הי' מתקבל אצלו אשר גר שנתגייר הוא כקטן שנולד. וכן אין להוכיח מפרש"י ס"פ נח "שלא כו' יאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו" וכנ"ל בנוגע לאבימלך.
- 0. וכמפורש בקרא (אחרי יח, יח) שהטעם ד"לא תקח" הוא "לצרור". וראה רמב"ן, טור הארוך וספורנו שם (וראה גם חינוך מצוה רו), שמטעם זה האיסור הוא רק "בחיי'". (וראה לקמן ע' 18879, שעפ"י דרך הפשט - כ"ה גם בכל העריות (לבד מאשת אחיו)).
- 1. ואולי יש לומר, שמטעם זה האיסור דאחות אשתו - בדרך הפשט (ולהעיר שלפי הרמ"ה (סנה' נח, א) כן הדין גם עפ"י דרך ההלכה למ"ד שעריות בב"נ ילפינן מ"איש איש") - הוא גם בב"נ.
- 2. להעיר מפירש"י וישלח לב, ז. יב.
- 3. אלא שעפ"ז גם עתה בגרים - צ"ל האיסור דשתי אחיות! ולא מצאתי זה בשו"מ לע"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.