137
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מהר סיני":, ורבה היה "עוקר הרים" = "חריף ומפולפל בתורה"*. כאשר היה צורך למנות ראש ישיבה והתלבטו את מי מבין שניהם למנות, שלחו שליח לארץ ישראל לשאול "איזה מהם קודם", והתשובה היתה, ש"סיני עדיף.. הכל צריכין למרי חטיא" (=לבעל החטים, שבידיו הבקיאות).
ומסופר בגמרא, שבכל זאת לא רצה רב יוסף לקבל את המינוי, ורבה מונה לראש ישיבה. ומסיימת הגמרא: "וכל שני דמלך רבה, רב יוסף אפילו אומנא לביתי' לא חליף" (=אפילו לא להזמין את ה"אומן" אל ביתו לצורך ריפוי). ומבאר הרמ"הי', שמשום שרב יוסף השפיל את עצמו, ולא חפץ לנהוג ב"שררה" לפני רבה, הגנה זכות ענוה זו עליו ועל בני ביתו, שבמשך כל השנים הללו - עשרים ושתים שנה, אשר "מלך" רבה - לא חלה אף אחד מבני ביתו, כך שלא נזקקו כלל ל"אומן" לצורך הקזת דם.
והרי זוהי הנהגה שמעל הטבע: ההלכה קובעת*, שאסור לתלמיד חכם לדור בעיר שאין בה "אומן" (מקיז דם). כי לפי הטבע שקבע הקדושברוך-הוא בגוף האדם, הכרחי להודקק להקזת דם. וכיצד ייתכן שבמשך כל עשרים ושתים השנים לא נזקקו לכך רבי יוסף ובני ביתו?
בכך רואים, שחיות הגוף אצלו היתה באופן שמעל הטבע: חיותו היתה
ויצא א
- בגלוי מצד ענוותנותו והתבטלותו, בדומה למלאכים, אשר חיותם היא מצד יראת ה' והתבטלות":.
לפי זה מובן מדוע אמר רב יוסף בפשטות "נפקי לי מכרת", למרות שבזמן הגלות יכול גם מי שחייב כרת ר"ל להאריך ימים יותר מששים שנה - בקבלו את חיותו מהיכלות הטומאה - כי אצל רב יוסף ראו בגלוי, לעיני בשר, שחיי גופו "אינם חיים בשריים'* כי אם חיים רוחניים"3 - "יראת*: ה' לחיים".
אך בכל זאת, לפני מלאת לו ששים שנה, הוא חשש שאולי היה אצלו ענין של איסור כרת - כי גם מי שחייב כרת יכול לקבל את חיותו מצד הקדושה עד גיל חמישים או ששים, כי עד אז עדיין נשאר אצלו ה"רשימו", של נפשו האלקית, כמובא לעיל, בסעיף ד', מאגרת התשובה.
3 ביטול היצר הרע גורם ליציאה מדין כרת אך עדיין יש להבין: מובן, שלכל יהודי יש בחירה חפשית, ולכן אף מי שיודע בוודאות שחייו אינם "חיים בשרים" אלא "חיים
הערות
- 3. רש"י בהוריות שם.
- 4. הובא בתוס' הרא"ש להוריות שם. ומסיים "והדין פירוש מסתבר לן".
- 5. סנה' יז, סע"ב. רמב"ם הל' דיעות ספ"ד.
- 6. ראה דרמ"צ טז, ב.
- 36. ל' הכתוב משלי יד, ל. ועפמש"כ באגה"ק מובן בפשטות מה שבב"ר רפנ"ז בדרשו הכתוב בנוגע לאברהם - מפרש "בשרים" דלא כפשוטו.
- 7. אגה"ק סי' זך (קמו, ב).
- 8. משלי יט, כג (הובא באגה"ק שם*).
- 8. *) באגה"ק שם: "ויראת" (בוא"ו), וכבר נתקן ב"הערות ותיקונים" לתניא שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.