127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שאמרו זאת גדולים, אדונים על הכל, שהם יכולים לשנות גם מדידה של
תורה. כאשר. יהודי לומד תורה באופן שהתורה מתאחדת עמו ונעשית
"תורתו" שלו, אשר כמובן, גם לפי פשוטו, רק אז הוא יכול להיות לאחד מ"רבותינו", להיות בעל הבית על התורה, כביכול, ועליו אמרו חז"ל< "מאן מלכי? - רבנן, שרבנן הם האדונים והמלכים, וכפי פסיקתם, כך היא המציאות.
כמאמר חז"ל על הפסוק< "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", אפילו כאשר רבנן "אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". כלומר, אפילו ענין אשר תורת אמת מגדירה שהוא שמאלא, וחז"ל אומרים
על כך שהוא ימין, פוסקת התורה עצמה: "לא תסור..." - יש לשמוע להם.
ויש לומר, יותר מכך, שעל ידי כך שחכמים אומרים על שמאל שהוא ימין - הוא נעשה ימין. כאשר התורה, תורת אמת, פוסקת "לא תסור", אין הכוונה לומר שהדבר עצמו אכן נשאר "שמאל" ובכל זאת ציותה התורה שלמעשה ינהגו להיפך, כי חכמים אומרים שזהו "ימין", שהרי באמת לא ייתכן שתורת אמת תצווה לפעול בניגוד לאמת, אלא הכוונה היא, שלמרות שדבר זה מוגדר מצד תורת אמת "שמאל", הרי התורה עצמה העניקה לרבנן את הכח לשנות, שעל ידי פסקם, ישתנה הדבר שהיה,
הערות
- 3. קדושין לב, ב. ע"ז יט, א.
- 4. ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב. ולהעיר מקידוש החדש - שבו תלוים כל המועדות והמצות שבהם - אשר תלוי הוא בב"ד, גם כשהם מזידין (ר"ה כה, א).
- 5. שופטים יז, יא. ספרי שם. פירש"י שם.
- 4. ויומתק יותר הכתוב בפנים - עפמש"כ משו"ת הרשב"א תולדות אדם ח"ב סשכ"ב, משו"ת הרא"ש, ס' החינוך מצוה תצו, ס' זכרונות פ"א וכו' שלא תסור נאמר על כל הדורות (ולאו דוקא על ב"ד הגדול - כדעת ס' יראים סל"א (שצח). תו"ת בשופטים).
- 6. בספרי שם: מראים בעיניך. ובכמה ממפרשי רש"י, שכ"ה הכוונה גם בפירש"י. ועפ"ז מתרצים הסתירה מירוש' הוריות (פ"א מ"א) דדוקא באומרים על ימין שהוא ימין ושאני קדה"ח דאיכא קרא אתם אפילו מזידים, אבל מלשון רש"י (שפירושו גם לבן חמש למקרא ואין מקום לרמזים) "על ימין כו' ועל שמאל כו'" (ובפרט שמשמיט התיבות "מראים בעיניך" שבספרי), מוכח שכוונתו ל"ימין" ו"שמאל" ממש, כבפנים.
- 6. תולדות ג שיחות -
- 7. וראה גם גו"א שם: "ימין ושמאל כמשמעו, דאף אם הם טועים בדין כו" עיי"ש. וכן מוכח מהרמב"ן כאן ובסהמ"צ דלהלן. ובפרט דכותב דזהו כענין דקדה"ח. (אבל ראה פתח עינים לר"ה כה, א. ובשד"ח ח"ב כלל לא תסור (מס' טהרת מים) שהם דברים פשוטים !) והסתירה מהירוש' - מתרצים דבירוש' קאי קודם שדנו בסנהדרין עד"ז אבל לאחר שדנו "חייב לקבל דעתם אחר ההסכמה עכ"פ" ועפמש"כ הרמב"ן בסה"מ שורש א (וכ"כ החינוך מצוה תצו) - וראה צפע"נ (להרוגצ'בי) להוריות (ב, ב) ולירוש' שם ולפ' שופטים. תו"ת לפ' שופטים שם.
- 8. וכבר שקו"ט בראשונים ואחרונים בנדו"ד בכלל ובתיווך הספרי והירושלמי בפרט. וש"נ (נוסף על הנ"ל) להס': חידושי הר' דוד בונפיל לסנה' פז, א (נדפס מחדש בס' סנהדרי גדולה - ירות"ו תשכ"ח). ס' יראים מצוה לא (שצח).. יד המלך (ממרים פ"א). באר שבע להוריות. חפץ ה' שם. שער יוסף (להחיד"א) שם. ככר לאדן לירוש' הוריות. עמודי ירושלים שם. ריב"א, הרא"ם, ט"ז, תורת משה (להחת"ס) - עה"ת. דברי סופרים (להר"א וואסרמן) סי' ג"ד. תו"ש למשפטים (חי"ז, ערצ"ג). הערות לחי' הר"ד בונפיל הנ"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש א'תשמב לקו"ש ח"ה ע' 127
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.