126
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי צדק"?, שבאופן כללי ישנם חמישים שערים, ובשערים אלו עצמם יש שתי דרגות ואפשרויות: כפי שהם נמצאים בכיוון של השפעה מלמעלה למטה, וכפי שהם נמצאים בכיוון של העלאה ממטה למעלה. וכך נוצרים "מאה שערים".
אחד ההבדלים בין שתי דרגות אלו הוא: הדרגה של "חמישים שערים" כפי שהם בכיוון של השפעה מלמעלה, כיון שמהותה היא ירידה למטה, הרי שה"מטה" תופס איזשהו מקום לגבי דרגה זו. ולכן, אף כאשר נמשך מאור זה נס שמעל הטבע, יש צורך שתהיה לנס אחיזה כלשהי בטבע. לעומת זאת, הדרגה של "מאה שערים" כפי שהם בכיוון של העלאה, אינה קשורה למגבלות העולם, אלא להיפך: תכלית ה"העלאה" היא להתרומם ולצאת מן העולם. ולפיכך, הניסים מדרגה זו הם באופן של שידוד הטבע.
וזהו ההסבר של שני הפירושים של רש"י ל"מאה שערים" בפנימיותם:
מצד חמישים השערים (מתוך "מאה שערים") שבכיוון של המשכה, יש לבאר שהברכה שרתה בעת צמיחת התבואה - במגבלות הטבע. ואילו
תולדות ג
מצד חמישים השערים בדרגה השניה יוצא, שהברכה שרתה לאחר הצמיחה ולאחר המדידה המדוייקת של התבואה, כי הניסים הנובעים מדרגה זו, הם באופן של שידוד הטבע.
ודרגה זו של העלאה הושגה על ידי שיצחק מדד את התבואה לצורך מעשר, כי גם תכלית המעשר היא העלאה מלמטה למעלה?, ולכן גם האור הנובע על ידי עבודה זו היה בכיוון של העלאה.
ז< "רבות:נו" משנים אפילו מדידה של תורה
בדברי רש"י "אומד זה למעשרות היה" יש ענין נוסף: כיון שמצות מעשר נקבעה באופן שההלכה דורשת למדוד את התבואה ועשירית ממנה היא המעשר - יוצא, שעצם ה"אומד" הוא מציאות של תורה, מדידה של תורה: התורה פוסקת וקובעת שכמות התבואה היא כך וכך. ובכל זאת, התבואה "יצאה" מאומד זה והכפילה את עצמה פי מאה. אפילו המדידה של התורה התבטלה.
מתעוררת השאלה: כאשר מדובר על מדידה של המציאות, אפשר להבין זאת. אך כיצד ייתכן שיחול שינוי במדידה הנקבעת לפי תורת אמת? על כך אומר רש"י "ורבותינו אמרו": "רב" הוא. גדול, בעל-הבית (=אדון). וזוהי המשמעות של "ורבותינו אמרו",
הערות
- 9. באוה"ת פרשתנו קלט, ב.
- 0. ראה רמב"ן ר"פ וארא. אבן עזרא שם \, ג. אוה"ת ראה ע' תשפט. וראה גם ביאוה"ז סג, סע"א. ד"ה פתח אלי', ברוך שעשה ניסים תשט"ו (סה"מ מלוקט ח"ה ע' קה, ע' קטו). ובכ"מ.
- 1. ובדבר הסמוי מן העין (ראה בשוה"ג להערה 7 שכל זמן שלא נמדד - גם לאחרי שנאמד, שורה בו הברכה כבדבר הסמוי מן העין). וג"ז הו"ע אחד עם מ"ש בפנים, כי הברכה שבדבר הסמוי מן
- 4. העין הוא ע"ד נס נסתר המלובש בדרכי הטבע (בחיי ר"פ תשא, הובא באוה"ת תבא ע' תתרצא).
- 2. ראה בארוכה לעיל ע' 71 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.