123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג "בארף ההיא בשנה ההיא" - הדגשת הברכהז
רש"י אינו מסתפק בפירוש הפשוט, שהמשמעות של "מאה שערים" היא "שאמדוה כמה ראויה...", והוא מביא את הפירוש של "רבותינו", שהאומד היה לצורך מעשרות, מפני שלפי הפירוש הפשוט אין מובן:
לפני המלים "מאה שערים" נאמר בפסוק "בארץ ההיא... בשנה ההיא". ומפרש רש"י, שהיתה זו ארץ קשה ושנה קשה"י. וכיון שבהערכת השדה "כמה ראויה לעשות" לקחו, כמובן, בחשבון גם את הנתונים של "ארץ קשה" ו"שנה קשה",
אשר בנוסף לחסרון שבכל אחד מהם בנפרד, הרי הם משפיעים זה על זה: שנת רעב משפיעה על כך שלא זו בלבד שהאדמה "אינה חשובה כארץ ישראל", אלא היא נעשית "ארץ קשה". וכן להיפך - "הארץ ההיא" משפיעה לרעה על השנה, שלא זו בלבד שהיא "אינה כתיקונה", אלא היא נעשית "שנה קשה"''.
(בכך מובן מדוע לאחר שמפרט רש"י את שני החסרונות בנפרד: "בארץ ההיא - אף"על-פי שאינה חשובה כו'. בשנה ההיא - אף"על-פי שאינה כתיקונה כו'", הוא מציינם שוב ביחד: "באר ההיא בשנה ההיא וכו', שהארץ קשה והשנה קשה", ובכך הוא מוסיף על הנאמר קודם, שכאשר שני
החסרונות מופיעים ביחד, התוצאות קשות הרבה יותר, עקב ההשפעה ההדדית?'),
ואם כך מובן, שמפני שני
החסרונות, הוערכה על פי האומד מלכתחילה כמות קטנה ביותר של תבואה, וכאשר צמחה תבואה "על אחת שאמדוה מאה", מדובר בכמות שהיא פי מאה בלבד מכמות קטנה זו.
ולפי זה מתעוררת השאלה: כיון שבשדה צמחה תבואה רק בכמות שהיא פי מאה מ"על אחת שאמדוה", הרי אין ניכרת התוספת בגודל הברכה בהדגשת "בארץ ההיא בשנה ההיא", כי לעומת האומד הזעיר עקב התנאים של "ארץ
הערות
- 1. על "וימצא", כנ"ל הערה 7. אבל כוונת רש"י ב"ורבותינו אמרו כו'" הוא לפרש התיבות "מאה שערים", כבפנים, וראה לעיל ע' 51 הערה 28.
- 0. ומה שהפסוק מפסיק בתיבת "וימצא" בין "בארץ ההיא" ל"בשנה ההיא" - כי עיקר ההצלחה ב"ויזרע" תלוי תיכף באופי הארץ; ד"וימצא" (בגמר הצמיחה) - בהמשך ואופי הזמן שמן הזריעה עד גמר הצמיחה.
- 1. ועפי"ז מובן בפשטות מה שרש"י כותב "קשה", ומשנה ממ"ש קודם "אינה חשובה"; "אינה כתיקונה".
- 4. תולדות ג שיחות -
- 2. והוכחתו של רש"י לפרש כן, הוא ממ"ש "ההיא" שתי פעמים (דלכאורה הול"ל "בארץ ובשנה ההיא וימצא גו'"*). ואולי יל"פ שכוונת רש"י ב"שניהם למה לומר" הוא למ"ש שתי פעמים ההיא.
- 6. *) וגם אז הי' מובן מ"ש לעיל בהערה 10, כי מזה ש"ויזרע" כתוב בתחילה ו"וימצא" בסוף. מובן שכל אחד מהם קאי אדסמיך לי "ויזרע" על "בארץ" ו"וימצא" - על "בשנה" (ואין צורך לכתוב בשביל זה "ההיא" שתי פעמים. ורק לאחרי שנאמר "ההיא" שתי פעמים (מצד טעם הנ"ל). נאמר "וימצא" לפני "בשנה ההיא" בכדי להדגיש יותר ש"וימצא" קאי על "בשנה").
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ט'רצ לקו"ש ח"ה ע' 123
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.