119

הולדתם, כדלעיל בסעיף ה' - וכיצד ייתכן לומר "תולדות יצחק, יעקב ועשו"?

לאמיתו של דבר, זו אינה שאלה: רש"י עצמו מביא מאוחר יותר% "מדרש אגדה"* המפרש את הפסוק "לפי פשוטו", ש"יעקב נוצר מטפה ראשונה ועשו מן השניה". כלומר, רק כאשר ילדה אותם רבקה היה עשו ראשון, אך ביצירתם היה יעקב הבכור, כדברי רש" "צא ולמד משפופרת", ש"יעקב נוצר ראשונה".

ולכן, כאשר מדובר בפסוקנו על "תולדות יצחק", אפשר לכתוב את יעקב ראשון, כי ביצירה, על ידי האב (יצחק), נוצר יעקב תחילה.

אך מסיבה זו בלבד לא היה רש"י מקדים את יעקב, שהרי נאמר בפסוק "תולדות יצחק" - ובלידה היה עשו ראשון?'; היווצרותו של יעקב ראשון רק נותנת מקום לאפשרות להקדימו, אך אינה מהווה הכרח לכך. אלא, הגורם לרש"י לומר "יעקב ועשו" הוא כדלעיל, כדי להדגיש את משמעות הוא"ו של "ואלה".

יא. למטה - עשו ויעקב; בפרשה - יעקב ועשו מהענינים של "יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה: כאמור לעיל, בסעיפים א' וב', נאמר ברמב"ן "עשו ויעקב האמורים

למטה", ואילו ברש"י נאמר "יעקב ועשו האמורים בפרשה". ושני הבדלים אלו כרוכים זה בזה:

ידוע', לגבי הענין שבלידה היה עשו הבכור וביצירה היה יעקב הראשון, שיעקב ועשו רומזים ליצר הטוב וליצר הרע. בלידה - בהתגלות, מופיע* תחילה היצר הרע, ואילו ביצירה - בשורש - היצר הטוב הוא הראשון.

כך גם לגבי שרשם של יעקב ועשו, כמוסבר בתורת הקבלה ובתורת החסידות, שהוא התוהו והתיקון, שבסדר ההשתלשלות - הגילוי - תוהו קודם לתיקון, אך בשורש ובכוונה הפנימית שמעל להשתלשלות, התיקון קדם*.

ולכן, כאשר מדברים על העולם "למטה", מקדימים את עשו, כלשון הרמב"ן*. אך כאשר מדברים על הענין כפי שהוא "בפרשה", מצד התורה, אשר אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד', מקדימים את יעקב,