116
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי בפירושו רק "אלה ישוביהם וגלגוליהם... ". ומדוע כותב רש"י את המלים "אלה של תולדות יעקב"? (ב) אם רש"י צריך לחזור על מלים אלו, מדוע הוא משנה מלשון הפסוק ואומר "ואלה של תולדות יעקב"?
ההסבר לכך הוא, שבמלים "ואלה של תולדות יעקב", מפרש רש"י את הפסוק: שהתורה לא מספרת כאן [על מה שארע ליעקב - כי אז היה יוצא שהמשמעות של "תולדות יעקב" היא מאורעות וכדומה - אלא] פרטים "של" אשר ארעו ל"תולדות יעקב" - לבניו. כי משמעות המלה "תולדות" בכל מקום, ואף כאן, היא פשוטה כמשמעה'5.
4 "ואלה" - הוספה ל"תולדות אברהם"
לפי זה מובן, שרש"י אינו מצטט כאן גם את המלה "ואלה" כדי להוכיח שהמשמעות של "תולדות יצחק" היא ילדיו, כי לכך אין צורך כלל בהוכחה?, אלא כדי להדגיש את התאמת המלה "ואלה", המצביעה בדרך כלל** על השוואה בין הענינים
תולדות א
הראשונים לענינים שלאחריהם",
לכאן: מהו השווה בין "תולדות יצחק" (כולל יעקב), לבין "תולדות
ישמעאל"? את זאת מבהיר רש"י בדבריו "עקב ועשו", שבהם הוא רומז, שהדמיון של "תולדות יצחק" איננו ל"תולדות ישמעאל", אלא ל"תולדות אברהם", המוזכרים בפסוק "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו"*:
כשם שלאברהם היו שני בנים, שנותרו אצלןל:, שהגדול מביניהם היה רשע" והצעיר צדיק, כך היה גם לגבי* "תולדות יצחק"ז:.
הערות
- 1. כ"ה גם ברא"ם ר"פ וישב. ועפ"ז מתורצת בפשטות קושיית הרמב"ן שם.
- 2. וי"ל, שלפי שיטת רש"י זה פשוט ב"ב, עד שאינו צריך להשמיענו זאת. ומ"ש "יעקב ועשו", כוונתו בזה היא [לא לחדש שתולדות יצחק קאי על יעקב ועשו (כנ"ל הערה 4), כ"א] להסדר דיעקב ועשו, כדלקמן בפנים.
- 32. ואף שהכלל שכ"מ שנאמר "ואלה" בוא"ו אזי המנויים להלן הם בדומה להמנויים לפנ"ז מחדש רש"י בפ' משפטים (ראה לעיל הערה 13) - החידוש שם הוא שזהו כלל מוכרח, בכל מקום.
- 4. אבל מובן, שגם בלי חידוש זה, מסתבר יותר לפרש כן תיבת "ואלה". ולכן מפרש רש"י ש"ואלה תולדות יצחק" בא בהמשך ל"תולדות אברהם", וכבפנים.
- 3. ראה גם משכיל לדוד כאן.
- 4. ח"ש כה, ט.
- 5. ראה לקמן סעיף ט' ובהערה 42.
- 6. ואף שעשה תשובה (פרש"י ח"ש שם. וראה גם רש"י לך טו, טו) - הרי מקודם ה" רשע. ובפרט, שמה שנוגע כאן הוא כמו שהי' מצד הלידה - תולדות אברהם (ראה הערה 37).
- 36. וגם: יעקב, עם היות שלכאורה הוא הקטן - נוצר בראשונה (פרש"י פרשתנו כה, כו), וכן יצחק, עם היות שלכאורה הוא הקטן - ה"ה בן הגבירה (וראה לעיל הערה 30); עשו חלק על יעקב ועל הירושה - חלק הבכורה (פרשתנו כז, לב. שם, לו), כמו שישמעאל חלק על יצחק ועל הירושה - חלק הבכורה (רש"י וירא כא, יו"ד). ועוד.
- 7. ובפרט שדמיון זה, נוגע לענין תולדות (אברהם ויצחק). כי בתולדות אברהם, הרי בנוגע לישמעאל - עוד טרם שנולד - נאמר (לך טז, יב) "ידו בכל" ופרש"י שם "לסטים" (וראה גם מכילתא יתרו כ, ב. ספרי דברים לג, ב). וכן ביצחק, מזה שנאמר (לך יז, יט) "והקמותי את בריתי אתו" - מובן שזהו לפי שה" צדיק; וכן ב"תולדות יצחק"
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.