113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"מוסיף על הראשונים"*'. = כלומר, הענין של "ואלה תולדות יצחק" מהווה המשך ל"ואלה תולדות ישמעאל" המופיעים לפני כןיי. לכן לא ייתכן לומר שב"תולדות יצחק" הכוונה היא למאורעותיו, כי ב"תולדות ישמעאל" אין הכוונה למאורעות, אלא כפי שהתורה עצמה מפרשת "בני ישמעאל", ולכן הכרחי להסביר, שגם במלים "תולדות יצחק" הכוונה היא לילדין"'.
ד. מהו השווה בין יעקב לבין בני ישמעאל!
אך אין מובן: משמעות הכלל "ואלה מוסיף על הראשונים" היא, ששני הענינים - הקודם והמאוחר יותר - דומים ביניהם, שהרי אם אין ביניהם דמיון, אין האחד מהם יכול להוסיף על האחר, אלא הוא ענין נפרד.
ואם כך, גם לפי הפירוש, שב"תולדות יצחק" הכוונה היא לילדיו, יש קושי בביטוי "ואלה"
תולדות א
(בוא"ו החיבור)**': "תולדות ישמעאל" היו כולם רשעים*, ואילו "תולדות יצחק" כוללים גם את יעקב, אשר היה צדיק? ובמיוחד לפי הסדר בפירוש רש"י, שהראשון ב"תולדות יצחק", הקרוב יותר ל"תולדות ישמעאל", הוא יעקב.
נאמר במדרש"' "ולכך תולדת יצחק חסר, להוציא יעקב מכלל הרשעים". אך לפי הפשט הכרחי להסביר, שהמלה "ואלה" - בלשון רבים - כוללת את שני התולדות, כולל יעקב. וקשה: מהו הדמיון בין יעקב לבין בני ישמעאל?
הערות
- 3. שמו"ר פ"ל, ג. רש"י ר"פ משפטים.
- 2. והחידוש שברש"י שם הוא, שהמנויים שם להלן הם דומים להמנויים לפנ"ז ("מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני"). אבל ש"ואלה" בוא"ו מורה שיש המשך וקישור בין ב' הפרשיות - פשוט הוא גם בלי פרש"י. ולכן אין לומר שתולדות יצחק הם מאורעות יצחק, כי אז אין לזה שום המשך לתולדות ישמעאל, כבפנים. וראה לעיל ע' 41 הערה 34. וראה לקמן הערה *15.
- 4. חיידשרה כה, יב ואילך. ראה ג"כ פי' מהרמ"א - הובא באוה"ת בראשית ח"ד ר"פ תולדות.
- 5. ראה גם ראב"ע כאן: אחר שהזכיר תולדות ישמעאל שב להזכיר תולדות יצחק.
- 5. שיחות -
- 15. ואף שכלל זה שכל מקום שנאמר ואלה בוא"ו אזי המנויים להלן הם דומים להמנויים שלפנ"ז, מחדש רש"י (ומכריח) בפ' משפטים (כבהערה 13) - הרי לאחרי שרש"י מחדש כבר (בפ' משפטים) שכן הוא, עכצ"ל שגם "ואלה" דפרשתנו הוא בדומה להמנויים לפנ"ז. ובמילא קשה: מהו הדמיון ד"תולדות יצחק" ל"תולדות ישמעאל", כדקלמן בפנים.
- 6. ראה שמו"ר שם. וכ"ה גם בפשטות, שהרי גם ישמעאל עצמו הי' רשע מקודם (כדלקמן הערה 6) אלא שעשה תשובה, אבל בניו נשארו רשעים. שלכן "משמת אברהם נפל" "(רש"י ס"פ חיי" שרה).
- 7. שמו"ר שם.
- 8. כי נוסף לזה שבדרך הפשט, עיקר הפירוש הוא כהקרי [ועד שברוב המקומות אין רש"י מפרש את הכתיב (ראה לעיל ע' 18 ובהערה 15)], הרי בנדו"ד, מכיון ש"כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים" (שמו"ר שם), הרי אדרבה: מסתבר לומר שבשני מקומות אלו בא הכתוב לרמז איזה ענין - ולא במקום שנאמר תולדות חסר.
- 10. וצ"ע במש"כ באוה"ת (בראשית ח"א ר"פ תולדות) על מדרש זה "ומזה יובן פרש"י על ואלה תולדות יעקב ועשו האמורים בפרשה". ואולי כוונתו (שע"ד יינה של תורה שבפרש"י): ואלה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.