112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תולדות
א. "ואלה תולדות *צחקי'י
בתחילת הפרשה מצטט רש"י את המלים "ואלה תולדות יצחק", ומפרש: "יעקב ועשו האמורים בפרשה".
מסבירים המפרשים, שהקושי של רש"י על "ואלה תולדות יצחק" הוא: הפסוקים המופיעים מיד לאחר מכן2 עוסקים במאורעות שארעו ליצחק, אך לא בתולדותיו - ולכן אומר רש"י שב"תולדות יצחק" אין הכוונה לארועים המופיעים מיד לאחר מכן', אלא ל"יעקב ועשו האמורים בפרשה"י: אמנם, הם מוזכרים רק
מאוחר יותר, אך כיון שהם "אמורים בפרשה" זו, הם יכולים להתייחס לפסוק "ואלה תולדות יצחק".
לפי זה מובן גם הדיוק בלשון רש"י "האמורים בפרשה", ולא כלשון הרמב"ן "האמורים למטה", כי הניסוח "האמורים למטה" מתאים להיאמר לגבי דבר המופיע בפסוק הבא או אף באותו פסוק. לפיכך מדייק רש"י בלשונו ואומר "האמורים בפרשה"*, שלמרות שיעקב ועשו רק "אמורים בפרשה", מספר פסוקים מאוחר יותר5, בכל זאת אליהם הכוונה ב"תולדות יצחק".
ב. השאלות על פירוש רש"י
אך עדיין יש להבין:
א) על הפסוק "אלה תולדות יעקב"? אומר רש"י "ואלה של תולדות יעקב, אלה ישוביהם וגלגוליהם...". ומתעוררת השאלה: אם רש"י סובר,
הערות
- 1. שיחות -
- 1. ברמב"ן כאן: "האמורים למטה" (וראה לקמן בפנים). ובדפוס ראשון דפי' רש"י: "האמורים בסוף הענין" (וראה שוה"ג להערה 6).
- 2. אבל "אברהם הוליד את יצחק" שנאמר בפסוק זה עצמו, לא קשה לי" לרש"י, וכמו שמפרש רש"י מיד* - וע"י שכתב כו'".
- 3. כפירוש הספורנו כאן. וראה גם רד"ק כאן.
- 4. במשכיל לדוד כאן מקשה (על הרא"ם): בכדי להשמיענו רק זאת, דאע"פ שאינן סמוכים שייך מלת "אלה" לפי שכתובים בהך פרשה גופא - הי' מספיק שיכתוב "האמורים בפרשה". ולמה כותב רש"י גם "יעקב ועשו"? אבל לפי מ"ש בפנים, שכוונת רש"י היא להשמיענו שפירוש "תולדות יצחק" הוא תולדות כפשוטו (ולא מאורעות וכיו"ב), מובן בפשטות מ"ש יעקב ועשו. וראה לקמן הערה 32.
- 6. *) כ"ה בדפוס ראשון. וכ הובא ברא"ם, גו"א ולבוש כאן. (ובכמה דפוסים - בא ענין זה בדיבורהמתחיל בפ"ע). ובגו"א ולבוש כאן. שמה שהוזקק רש"י לזה הוא רק להפי' ש"תולדות יצחק" קאי על יעקב ועשו. אבל להפי' תולדות-מאורעות (ראה לקמן בפנים), "אברהם הוליד את יצחק" הוא מכלל "תולדות יצחק".
- 65. או (כהגירסא שבדפוס ראשון) "האמורים בסוף הענין".
- 66. ברמב"ן כאן: "והזכיר הכתוב איך היתה לידתם". ועפ"ז, התחלת סיפור "תולדות יצחק" הוא מהכתוב "ויהי יצחק גו'". אבל לרש"י אינו גלאטיק (=חלק*, כי "יהי יצחק גו'" אתו "תולדות יצחק" (ורק סיפור איך שנולדו), ולכן כותב "האמורים בפרשה", כבפנים.
- 7. וישב לז ב.
- 10. *) שלכן מדייק רש"י (לפי הגירסא שבדפוס ראשון) "האמורים בסוף העניץ".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.