108

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ובודאי לא היה מתאים להתבטא בניסוח: "במערה אשר בשדה המכפלה".

ד בית כפול ליד המערה ההסבר לכך הוא:

מהפסוק "מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו", שבו קובעת התורה את המלה "המכפלה" מיד לאחר המלה "מערת", לפני הזכרת השדה, מובן, שהתואר "המכפלה" קשור ישירות למערה. לכן אין רש"י מסביר שהתואר "המכפלה" שבפסוקנו הוא שמו של השדה כולו, כמלה "המכפלה" שבהמשך הפסוקים.

אך כיון שמהפסוקים שבהמשך מוכח בכל זאת, שאף השטח כולו נקרא "מכפלה", וששם זה של השדה אינו מפני המערה, כדלעיל בסעיף ג', לפיכך מסביר רש"י "בית ועליה על גביו" - כלומר, בסמוך למערה היה בית כפול, בעל שתי קומות ?.

ולפי פירוש זה מובנים כל הבדלי הניסוח שבפסוקים: הניסוח "מערת שדה המכפלה", המשמיענו, שהשם '"מכפלה" של השדה אנוה מפני המערה, מובן - כי אכן המערה אינה כפולה, והשם "מכפלה" קשור דוקא לשדה מפני הבית הכפול שעמד בו. וכן מובן גם הניסוח "מערת הנזכפלה אשר בקצה שדהו", שממנו מוכח, שהתואר "המכפלה" מתייחס למערה - כי בית כפול זה נמצא בסמוך למערה, ולכן נושאת בעיקר המערה שם זה.

ה. המערה עצמה אינה כפולה

הסבר נוסף לדברי רש"י, שליד המערה היה בית כפול, ולא שהמערה עצמה היתה כפולה:

אילו המערה עצמה היתה כפולה, כלומר, שהיו בה שתי מערות, הכרחי היה להסביר, ששתי המערות היו זו בתוך זו, ולא זו על גבי זו, כדלעיל בסעיף א'.

אך גם לפי האופן של "זה לפנים מזה" קשה להבין את הפסוק: הרי בפסוק נאמר שהמערה היתה "בקצה שדהו", ואילו היו שתי המערות זו בתוך זו - הרי לא ייתכן ששתיתן בקצה השדה, אלא אחת נמצאת בקצה, והשניה נמצאת פנימה לה - בתוך השדה.

אף אם נאמר (א) ששתי המערות היו בצדו של השדה, והמשמעות של "בקצה" איננה דוקא "בסוף", אלא בצד; או (ב) שאף המערה שהיתה פנימית יותר בתוך השדה יכולה

הערות

  1. 2. אבל לא בית לפנים מבית, כי
  2. 2. א) מכיון ש"המכפלה" מורה לענין אחד (כנ"ל סעיף א') מסתבר יותר שהשייכות של ב' הבתים הוא בעצם מציאותם, שקיום העלי" הוא ע"י הבית (משא"כ השייכות שבזה לפנים מזה הוא רק בענין הכניסה). ובזה יומתק מה שרש"י מוסיף (אחרי שמפרש בית ועלי') "על גביו" - דלכאורה מיותר - בכדי להדגיש שכל קיום העלי' הוא על גבי הבית דוקא.
  3. 3. ב) ברובם ככולם של הבית ישנם כמה חדרים - (וראה מקץ מג, כד"ל) - ואין כ"כ חידוש בבית לפנים מבית לקרות "מכפלה" בגלל הבית. משא"כ בית ועלי'.
  4. 4. ג) בדירה לפנים מדירה. אין חידוש. כ"כ (וסימן), כי אפשרי גם באהל (שכו"כ דרו אז באוהלים), משא"כ זה ע"ג זה.
  5. 5. חיי שרח ג שיחות 190

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.