107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
108 לקוטי בעצמו (כפי שאפשר להסיק מה"מ"ם" של המלה "מכפלה"?') - זוגות = הרי אלו ארבעה אנשים ולא שמונה. וכן, מדוע חשוב לציין בעניננו שאלה הם זוגותי'? והרי, לגבי גודל השטח אין הבדל אם שמונת האנשים הם ארבעה זוגות או שמונה אנשים יחידים.
ג = השדה כולו נקרא "מבפלה"
בנוסף לשאלות המתעוררות במקום זה לגבי כל אחד משני הפירושים שמביא רש"י, ובנוסף לשאלה, מדוע בכלל צריך רש"י להביא שני פירושים, מתעורר קושי מהמשך הפסוקים**:
מספר פסוקים לאחר מכן אומרת התורה "שדה עפרון אשר במכפלה"5. מכך ברור, שהשטח כולו, שבו נמצא השדה, נקרא "מכפלה"*'. ולכאורה, צריך להסביר את המשמעות של השם "מערת המכפלה" שבפסוקנו באותו אופן - המערה שנמצאת ב"מכפלה"*'. מדוע צריך רש"י לבאר כאן, שהמערה עצמה היתה כפולה?
אמנם, הפסוק "שדה עפרון אשר במכפלה" אינו סותר לפירוש רש"י, כי ניתן להסביר, שהשטח סביב המערה
חיי שרח ג
נקרא בשם "מכפלה" על שם המערה הכפולה הנמצאת בו. אך אין מובן:
א) כשאלת הרמב"ן, שלפי דרך הפשט, "אין צורך לבקש טעם לשם המקומות". זוהי גם דרכו של רש"י, כפי שמובן מכך שהוא אינו מפרש"': במקומות רבים רואים, שרש"י אינו מבאר טעם לשם מסויים של מקום או של אדם וכדומה, למרות שגם לפי הפשט אפשר לתת לכך טעם*'.
יותר מכך: גם כאשר רש"י עצמו מציין טעם לשם מסויים, הוא אומר זאת בפסוק שבו חשוב הדבר להבנת פשט הכתוב, ולא בפסוקים הקודמים שבהם מוזכר השם, כפי שאנו מוצאים לגבי השם "אברם"9'.
ב) מהניסוח "מערת שדה המכפלה"', וכן "במערה אשר בשדה המכפלה"::, ברור, לכאורה, שהשטח אננו נקרא בשם "מכפלה" מפני המערה שבו, אלא מסיבה אחרת: כי אילו המערה הכפולה היתה הגורם היחיד לקריאת השדה בשם "שדה המכפלה", לא היה מתאים להתבטא בניסוח "מערת שדה המכפלה", שבו התואר "מכפלה" קשור רק ל"שדה",
הערות
- 2. ראה רש"י וירא (כב, ו) פי' הראשון.
- 3. וראה בחדא"ג (עירובין שם) שז' קברים הם "לז' המוטלין על האדם לקוברו שהכהן מטמא להן", הרי ד' מהם אינם זוגות.
- 4. ראה זח"א (קכח, ב) ובהגהות משל"ה שם.
- 5. כג, יז.
- 6. רשב'"ם, רמב"ן, רד"ק וספורנו כאן.
- 7. שכו"כ ענינים - ובפרט כללים בפרש"י - יש ללמוד מ"שתיקת" רש"י בפירושו (ממה שאו מפרש כתוב או תיבה), כי פשיטא שאין דרכו בפירושו עה"ת לסמוך על מפרשים אחרים - ובמקום שסומך, הרי כותב זה בפירוש וכמו "כתרגומו פירושו" (בראשית ד, ]).
- 8. וכמו "עדן" (בראשית ב, ח). ועוד - ולהעיר ג"כ מ"יפת אלקים ליפת" (נח ט, כז).
- 9. פרש"י לך יז, ה.
- 0. פרשתנו כג, יט. ויחי 1 יג.
- 1. ויחי מט, ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.