92

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

94 לקוטי

חיי שרה

א. "ויהיו חיי שרה מאה

על הפסוק שבתחילת הפרשה, "ויהיו חיי שרה מאה שנה", נאמר במדרש'!: "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה:, כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת כ' שנה לחטא". ובגירסא אחרת': "בת מאה כבת עשרים לנוי, בת עשרים כבת ז' לחטא".

לדברי המפרשים', כוונת המדרש היא לבאר: מדוע מזכירה התורה שלש פעמים את המלה "שנה" - "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", כאשר היה מספיק לומר "מאה ועשרים ושבע שנים"5?

וכדי ליישב זאת, מובא במדרש הפסוק "יודע ה' ימי תמימים", ומבואר בו שהמלה "תמימים" מתייחסת גם למלה "ימי" - שהימים עצמם, של התמימים, אף הם "תמימים". דבר זה, מבאר המדרש, נרמז בכך שהמלה "שנה" מופיעה בפסוק שלוש פעמים, שכל שנותיה של שרה היו שלימות ומושלמות, ומשווים את ה"שנה" של ה"מאה" ל"שנה" של ה"עשרים", וכן הלאה%: בהיותה "בת כ" היא היתה באותה "שלימות" כבהיותה "בת ז'", ובגיל "מאה שנה" היתה לה אותה שלימות כבהיותה? בת

הערות

  1. 1. רבה ריש פרשתנו.
  2. 2. תהלים לז, יח. ולהעיר מלקו"ד ח"א לה, ב. 3 פרש"י לב"ר שם. וכ"ה בילקו"ש תהלים רמז
  3. 3. תשל. אבל בילקו"ש ריש פרשתנו ובפרש"י עה"ת
  4. 4. - כגירסא הראשונה.
  5. 4. פרש"י לב"ר שם. וכ"ה גם בפירושו עה"ת. וברמב"ן עה"ת ש"לא דרשו כן אלא מיתור הלשון שחזר ואמר שני חיי שרה". עיי"ש ובמפרשי רש"י. ואכ"מ.
  6. 65. ברא"ם ריש פרשתנו, שהדיוק הוא ממה שאינו מונה "האחדים עם העשרות לחוד והמאות לחוד". אבל בפרש"י לב"ר: "הי' לו לומר מאה ועשרים ושבע שנה". וראה גו"א (ד"ה שכל א' כו' - קרוב לסופו), שגם כוונת רש"י בפירושו עה"ת כן היא. כי מכיון שהכתוב מקדים "ויהיו חיי שרה", לא הי' לו לכתוב שנה בכל כלל בפ"ע - כי "דוקא השנים הם מחולקים אבל אין החיים מחולקים, והו"ל למכתב הכל ביחד לומר מאה ועשרים ושבע שנים". וע"פ פירוש הגו"א, יומתק מה שרש"י מעתיק לפי פירושו גם התיבות "ויהיו חיי שרה".
  7. 6. כ"ה ברא"ם שם. אבל בגו"א שם מפרש, שלימוד זה הוא (לא בדרך היקש, כ"א) שמכיון "שכל אחד נדרש לעצמו", היינו שכל ה"מאה שנה" (וכן ה"עשרים שנה") הם "כלל אחד שאינו מחולק" - הרי א"א לחלק בין שנים הראשונות שבכלל זה (עשרים ושבע שנים הראשונות) להשנים שניתוספו על כ' וז', ובמילא שמעינן שבת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'.
  8. 8. וי"ל שיש נפק"מ בין ב' פי' אלו לא רק באופן הלימוד, אלא גם בהענין הנלמד: להפי' שהלימוד הוא בדרך היקש, י"ל שההיקש דמאה שנה לעשרים שנה הוא (א) רק לחטא אבל לא ליופי. (ב) שרק בהיותה בת מאה היתה כבת כ' (ולא שבכל משך המאה שנה היתה בהמצב כמו שהיתה בהיותה בת כ'). משא"כ להפי' שכל המאה שנה הם כלל אחד שאינו מחולק, עכצ"ל שבכל משך המאה שנה היתה כבת כ' וכבת ז' (וצע"ק ממ"ש בגו"א שם לפנ"ז). וראה הערה הבאה.
  9. 7. ומכיון שכשהייתה בת כ' היתה כבת ז', הרי מובן שהכוונה ב"בת ק' כבת כ'" היא שהיתה אז

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ה ע' 92

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.