90
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
02 לקוטי
לגבי המאציל, שווה אצילות (ואפילו דרגת "אדם קדמון"?) לדרגת עשיה"*, הרי -
כדי להגיע לגילוי דרגת המאציל, הבאה על ידי גילוי בחינת הנפש שמעל להבדלי דרגות, צריך האדם להתבטל מדרגותיו. כפי שנלמד בקלוחומר מן הנאמר'" על ר' זירא, שהיה עליו לשכוח את התלמוד הבבלי כדי שיוכל ללמוד את התלמוד הירושלמי, אף"עלדפי שבהיות שניהם בהשגה שכלית, מוכרח להיות ביניהם יחס וקשר.
כ' מריחשון
וזהו ההסבר לשתי הנוסחאות: בנוסח הראשון מדובר על הענין כפי שהוא לאמיתתו - מצד המאציל, אשר לעומתו האצילות והעשיה שבעולם ושבאדם שווים. ובנוסח השני מדובר על הענין כפי שהוא מצד הנבראים, ובתחושת הנבראים יש חידוש בכך שאפילו צדיק צריך למול את עצמו.
תמיד צריך לזכור את חובת המילה
ההוראה שאנו, לאחר מתן תורה, לומדים ממאמר הצמח צדק, לפי שתי הנוסחאות, היא:
על ידי כל מצוה, מלשון צוותא וחיבור?, מתאחדים למעלה עם הקדוש-ברוך-הוא לתמיד, = כדברי אדמו"ר הזקן3 "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד".
יחוד זה קיים אצל כל יהודי, כנאמר בגמרא** "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות" - מלשון צוותא וחיבור. ולכן אומר כל יהודי את נוסח ברכת המצוות [והוא אומר זאת בשם ובמלכות, כי בנוסח זה אין שום ספק וספק ספיקא5] - לא רק "מלך העולם", אלא אף "אלקינו" (אלוקה שלנו) ו"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" (מלשון צוותא וחיבור).
וכיון שכל יהודי "מלא" במצוות, ועל ידי כך הוא מאוחד עם הקדוש-
הערות
- 1. און ניינציק יאר", שהכוונה בזה שעבד עבודתו 99 שנה כנ"ל - אינו בשביל החידוש אשר גם הוא צריך להחליט שעליו להמול (כי מצד המאציל אין כל חידוש בזה), כי אם - לפי שבלא זה, אין בכלל חידוש ועבודה בהחלטתו זו וגם כשיחליט שצרין להמול, אינו ראוי לוירא כו'.
- 9. דרמ"צ קל, א. קלז, ב. אוה"ת בלק ריש ע' תתקסג. ועוד.
- 0. לקו"ת תזריע (כא, רע"א) עה"פ כולם בחכ' עשית. וכן בדרמ"צ (נב, א. ושם נז, א: שזהו גם הפי' דהמגביהי גו' המשפילי גו') ועוד. ובפנים שמדובר במצות מילה, גילוי א"ק, לכן השייך כאן - הוא שחכ' ועשי' שווין (ראה דרמ"צ שם (נב, א), שמחלק "קמי" ית' ואפילו לגבי אורו כו'").
- 4. וראה תניא פ"ב בהגה"ה, שהיוה"א פ"ט (הובאו בדרמ"צ שם - מז, רע"א) עוד פי' בכולם בחכ' עשית, אשר רק "נחשבת כעשי' גופנית". ובשעהיוה"א שם מפורש יותר: "שנחשבת כאילו היא בחי' ומדרגת עשי'" שמצד זה
- 5. א) אפשר דקמי' עשי' - למטה מזה, למטה מעש גופנית ב) ג"ז שנחשבת כו' הרי הוא רק 1) נחשבת, 2) כעשי'; כאילו - כ"ף הדמיון
- 6. - שזה שייך גם בעו"ע - משא"כ האופן ששווין (ובפרט עפמש"כ בדרמ"צ שם נב, א: שוים ממש).
- 1. ב"מ פה, סע"א. ונת' בד"ה זה היום תרס"ו ואילך. יחיינו מיומים תרצ"א (סה"מ קונט' ח"א) בסופו.
- 2. לקו"ת בחוקותי מה, ג. ובכ"מ.
- 3. תניא פכ"ה.
- 4. עירובין יט, א. סוף חגיגה. ובברכות נז, א: ריקנין שבך.
- 5. ראה אגה"ת פי"א.
מצוטט ב־2 עמודים
- שו"ת תורת שלום סימן ד לקוטי שיחות ח"ה ע' 90
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ה ע' 90
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.