82

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שללא סיבות צדדיות, יידרש עבור אתרוג תשלום של אלף זוז*. מכך שגם במקרה כזה שילם רבן גמליאל את מלוא הסכום שנדרש לשלם עבור האתרוג, רואים, שאף כאשר הקשיים בקיום המצוה נובעים מסיבות צדדיות - גם אז אין להשתדל להסירםלי.

ח. הריפוי על ידי המלאך רפאל הוא טבעי

לכאורה, יש לשאול על כך: כיון שבקיום המצוות אין להסיר את הקשיים הכרוכים לפי הטבע בקיומן, וכך היה צריך להיות במצות המילה על ידי אברהם אבינו, כדלעיל בסעיף ד'י+, כיצד ייתכן שהמלאך רפאל בא

- לאברהם אבינו כדי לרפאו'י: רפואה על ידי מלאך אינה, לכאורה, דרך טבעית - ומדוע ישלח הקדוערברוךהוא מלאך להסיר מאברהם קשיים הכרוכים לפי הטבע במצות מילה?

הדבר יובן לפי דברי הרמב"ם', שגם כוחות טבעיים נקראים לפעמים בשם "מלאכים".

ההסבר לכך הוא: לכל ענין למטה יש שורש למעלה, כדברי חז"ל> "אין לך עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה, המכה בו ואומר. לו גדל". וכיון שהכוחות הטבעיים משתלשלים מהמלאכים, הם נקראים לפעמים על שם שורשם - מלאכים.

לפי זה מובן, שכל רפואה בדרך הטבע נובעת מהמלאך רפאל, הממונה על הרפואות*, אך היא משתלשלת בהשתלשלויות רבות, עד שהיא "מתלבשת" בלבוש טבעי, בפרט זה. בדרך כלל ניכר רק הלבוש הטבעי, ואילו אצל אברהם האיר השורש בגלוי, הוא ראה את המלאך רפאל - "וירא והנה שלשה...".

לפי זה מובן, שכאשר המלאך רפאל בא "לרפאות את אברהם" הוא לא עשה דבר שמעל לטבע - כי אברהם אבינו היה מתרפא כך, גם לפי הטבע.

הערות

  1. 1. (בדוגמת החולי דאברהם מצד שהי' גדול וזקן - ראה לקמן הערה 39).
  2. 8. גם י"ל, שגם מצד סיבה צדדית לא הי' האתרוג יקר כ"כ, ורק שהמוכרים רצו עבורו יותר - ובכ"ז קנה ר"ג בהמחיר שבקשו, ע"ד (קדושין לא, סע"א) "אם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי". - וזוהי הנהגה הב' דהאריז"ל (מובא בטעהמ"צ שם): "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, וה" אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו".
  3. 9. השייכות שב"חידוש" זה לנדו"ד (שאין להביא מלאך רפאל לרפאות את אברהם קודם בוא הזמן בטבע - ראה לקמן סעיף ח'): החולי דאברהם ה" לא רק מצד סכנת המילה עצמה, אלא גם מצד שהי' גדול ["דלא סליק בשרא" - שבת קלד, ב] וזקן [שלכן הוצרך להיות "וכרות עמו הברית" - מקומות שבהערה 2] - ובכ"ז, אין לרפאותו גם מחולי זה קודם בוא הזמן בטבע.
  4. 0. להעיר מב"ר פמ"ז, ט: הרגיש ונצטער כדי שיכפול לו הקב"ה שכרו. וע"פ מ"ש לעיל בפנים, יומתק מה שבמדרש שם מקשה כ"כ בחריפות על המ"ד שלא נצטער - כי זהו יסוד עיקרי במצות מילה דאברהם, שהוצרכה להיות דוגמת המצות שלאחרי מ"ת.
  5. 5. ועפ"ז תתורץ בפשיטות גם קושיית המהרש"א (בחדא"ג) ב"ב טז, ב - מה שאברהם לא ריפא את עצמו באבן טובה שהיתה תלוי' בצוארו.
  6. 1. ב"מ פז, ב. פרש"י פרשתנו יח, ב.
  7. 2. מו"נ ח"ב פ"י.
  8. 3. ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א.
  9. 4. מדרש כונן. י"ר בראשית. ולהעיר מזח"א כו, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.