66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האדם" בקשר לתורה ולמצוות נעשית לפי בחירתו שלן3'.
יב. גם הירידות הן חלק מהתכלית
לפי האמור לעיל מובן, שגם הירידות בעולם ובאדם הנגרמות על ידי מעשיו שלו ולפי בחירתו החפשית - כיון שגם הן "על פי ההשגחה העליונה" ומובילות לתכלית מוגדרת - הרי גם הן, הירידות, מהוות חלק מתכלית זו.
אמנם, מעשה החטא עצמו הוא בודאי ההיפך מהרצון העליון*?, אך מצב הירידה בעולם ובאדם, שנגרם על ידי החטא, אינו ההיפך מרצון ה'*'.
לך לך א
כלומר, אין זו ירידה אמיתית, אלא חלק מהעליה שבאה בעקבותיה.
*ג. ההוראה: לא להתייאש
וזוהי ההוראה הנלמדת מכך שהסיפור "וירד אברם מצרימה" מופיע בפרשת "לך לך": בכל מצב שיהודי שרוי בו, אפילו במצב נחות ביותר, ואפילו כאשר הוא עצמו גרם למצב שלילי זה, על ידי שבחר ברע, וכיון ש"הוא הפסיד את עצמו" הרי "ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה בנפשו וגמלה רעה"* -
בכל זאת אל יתייאש אדם וח"ו יחשוב שאבדה תקוותו - שהרי, כיון שמצבו נגרם, מלבד בחירתו, על ידי ההשגחה העליונה, הרי הוא מוביל, באמצעות תשובה וכו', לדרגה נעלית ביותר"", שעל ידי תשובה הוא יוכל לברר ולזכך גם את ניצוצות הקדושה הנמצאים ב"זדונות" ולהפוך אותם ל"זכיות"*".
הערות
- 1. התורה והמצוה" (רמב"ם הל' תשובה שם ה"ג)] הוא ענין אמיתי (ולא רק שהאדם חושב שעושה זה בבחירתו). ולכן מוכרח לומר, שהכוונה בד"ה ויחלום שם היא כבפנים, וכמפורש במקומות שבהערה 73.
- 2. ראה רמב"ם שם ה"א: הוא שכתוב בתורה הן האדם כו'. וראה לקו"ת אמור לח, ב.
- 3. ראה עד"ז ביאוה"ז להצ"צ ע' רסה"ו. ד"ה והי" כי תבוא תער"ב.
- 4. ומ"מ אי"ז גרעון ח"ו בשלטונו ובאחדותו ית', כי מכיון שהרצון דתומ"צ אינו בדרך תפיסא והכרח ח"ו (כנ"ל הערה 70) - אין להחטא שום תפיסת מקום כלל, ובמילא אינו מעלים לגבי' כו' (ראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 23).
- 5. ואף שמצד בחירתו ית' אינו חפץ במעשיהן של רשעים, מכיון שבחירה זו היא בעצמותו ית' שהוא נמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא ומושלל מכל התוארים, "שלילת החיוב ושלילת השלילה", הרי גם כשעושים היפך רצונו - אינו משתנה מזה ח"ו. וראה הערה 79.
- 5. ולהעיר מהמבואר באגה"ק סכ"ה (קלח, ב), שאף שהמזיק הוא בעל בחירה, על הניזק כבר נגזר מן השמים.
- 6. לשון הרמב"ם שם ה"ב.
- 7. וי"ל בדא"פ שב' ענינים בזה: א) מה שע"י התשובה מברר גם היצוצות שבה"זדונות", כדלקמן בפנים. ב) מה ששובר את הזדונות עצמם ע"י שמתחרט עליהם ומתמרמר מזה, וזה (שבירת הזדונות) מגיע למעלה יותר מבירור הניצוצות שבהם (כמובן קצת מהמבואר בתו"ח שמות שלב, סע"ב. שלז, סע"א. עיי"ש. ולהעיר גם ממה שמקדים ברפ"ה דאבות וכן בתניא פכ"ב (כז, ב) "כדי להעניש את הרשעים" לפני "וליתן שכר טוב לצדיקים דאכפיין לס"א"). (וראה לקמן ע' 248 הערה 59).
- 8. ראה יומא פו, ב.
מצוטט ב־4 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א לקו"ש ח"ה ע' 66
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל לקו"ש ח"ה ע' 66
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל לקו"ש ח"ה ע' 66
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א לקו"ש ח"ה ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.