63

6 לקוטי ח. מצוות ועבירות נעשות בבחירה חפשית

אך יש להבין: אמנם, "מהוי' מצעדי גבר כוננו"*, שכל פסיעותיו של האדם - למרות שנדמה לו שהוא פוסע אותן לפי רצונו - הרי הן מכוונות לפי רצונו של הקדוש-ברוך-הוא, וזהו הגורם לרצונו של האדם, כי ברצונו זה של האדם מתבטא הרצון העליון*,

- אמנם כך הוא לגבי הנהגות החולין שלו בעולם. אך לגבי תורה ומצוות הרי ניתנה לאדם בחירה חפשית לפעול לפי רצונו שלו*, עד שהוא יכול אפילו לעבור עבירה שהיא ההיפך מהרצון העליון. ואם כך, כיצד ייתכן לומר על "וירד אברם מצרימה", שזהו, לדעת הרמב"ן* "עוון אשר חטא", שבפנימיות זוהי עליה?

לגבי גלות ישראל באופן כללי, מובן הדבר: אמנם "גלינו מארצנו" נגרם "מפני חטאינו", אך הענין של "גלינו" בעצמו הוא מלמעלה, אלא שהחטאים גרמו לכך שהקדוש ברוךהוא יביא את הגלות, וכיון שכל מה שבא מלמעלה הוא בודאי כדי להביא את העולם לשלמותו, אפשר להסביר, שהקדוש-ברוך-הוא קבע את הגלות באופן, שלא זו בלבד שהיא תסיר את

לך לך א

הפגם ואת הירידה שנגרמו "מפני חטאינו"?י, אלא היא אף תוביל לדרגה הנעלית אפילו מזמן בית המקדש, ולכן היא עצמה חלק מהעליה, כדלעיל.

אך לגבי "ירד אברם מצרימה" הרי, לכאורה, הירידה עצמה היתה - לפחות לדעת הרמב"ן, כדלעיל - שלא לפי הרצון העליון, כי היה זה "עוון אשר חטא", וכיצד ייתכן לומר שהיא חלק מהעליה?

ט. "חטא' אצל האבות - העדר אור

כבר הוסבר פעם בהרחבה לגבי "חטאים" שמספרת התורה בקשר לצדיקים בכלל, ובמיוחד בקשר לאבות, שאין אלה "חטאים" במובן הפשוט ח"ו,

שהרי אצל צדיקים גמורים אין כלל יצר הרע'5, ובמיוחד אצל האבות אשר היו "כל ימיהם" מרכבה לרצון העליון**, אין אפשרית כלל מציאות של רע ח"ו, שהיא השורש של כל חטא,

אלא "חטאם" הוא העדר אור ("חטא" מלשון חסרון5), שבקדושה עצמה נגרם על ידם העדר מסויים