55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי הוא, וכמה גדולים וטובים ממנו לא ניצלו,
הרי כאשר הוא חושב על כך לעומק, מובן גם מצד הגוף שאין לו על מה להיאנח'". להיפך: עליו להיות בשמחה עצומה על אשר הקדוש-ברוך-הוא הצילו מה"מבול", כאשר הרבה גדולים וטובים ממנו טבעו בו, ובנוסף לכך מזכים אותו בשליחות כה נעלית.
טו. לזולת מגיע הכל
על כך נלמדת ההוראה מפירוש רש"י בהמשך "שאיחר מזונות לארי - והכישו": לזולתו עליו לספק הכל בדיוק בזמן, ואם לאו הרי הוא נענש על כך ר"ל.
ממך עצמך דורשים "אתכפיא" אפילו בצרכים ההכרחיים ביותר, כדברי אדמו"ר הזקן בתניא", שתלמידי חכמים היו מרעיבים עצמם שתי שעות, אף"על-פי שמובן שתלמידי חכמים לא אכלו מותרות. אך לזולתך עליך לדאוג לספק כל צרכיו בדיוק בזמן, בלי לבדוק אם הם הכרחיים או מותרות%.
וכנגד הטענה, שאתה "צדיק תמים" וזולתך הוא כ"בהמה וחיה" לעומתך, ומדוע עליך להשתדל עבורו יותר מאשר לעצמך? - משיבים לכך שתי תשובות:
ראשית, אינך יכול להעריך את דרגתו של זולתך. ייתכן בהחלט שהוא "ארי" ו"מלך"%.
שנית, לו יהי כדבריך, שאתה ה"צדיק", הרי אדרבה: "הן צדיק בארץ ישולם". כדי שהצדיק יגיע לעולם הבא, וכן לדרגות נעלות בעולם הזה, כענין של "עולמך תראה בחייך"5, הוא צריך לסבול בעולם הזה. אך לזולתך, אשר לדבריך איננו צדיק, מגיע כל טוב גשמי.
טז. על ידי קיוס ההוראות מג*עים ל"נח נח"
כל פרט בתורה מדוייק לחלוטין. לפיכך, העובדה ששתי הוראות אלו
- (א) שצריך להתמסר לביצוע שליחותו של הקדוש-ברוך-הוא על אף מצב של "גונח", ולקיימה גם אז בשמחה, (ב) לספק לזולת את כל צרכיו בזמן הדרוש לו -
מופיעות ונלמדות במלים "אך נח", מוכיחה, שעל ידי קיום הוראות אלו מגיעים לנח אשר בתחילת כל הפרשה: "נח נה" פעמיים - "נייחא דעילאי"
הערות
- 1. אפשר לחשוב, שכיון שיהודי צריך לשמוח אף כאשר הוא "גונח", הרי לא נורא אם הוא יתנהג גם עם זולתו בדרך זו.
- 1. אי"ז סותר למשנת"ל סי"ב שזהו מצד נפשו דוקא - כי הכוונה ב"נפש" שם הוא (גם) לנפש החיונית, שהיא עיקר לגבי הגוף עצמו.
- 2. פב" (לד, ב), עפ"י שבת יו"ד, א.
- 3. ראה כתובות סז, ב ורש"י דברים טו, ח: אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו.
- 5. נת ב
- 6. שיחות
- 4. ראה פסחים נ, א: עליונים למטה ותחתונים למעלה.
- 5. ברכות יז, סע"א - ראה תניא פי"ד (כ, א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.