47

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

נה גב

א. "וישאר אך נח..."

מן הפסוק "וימח את כל היקום... וישאר אך נח..."!, מצטט רש"י את המלים "אך נח", ומפרש: "לבד נח".

במבט ראשון נראה, שקשה לרש"י היתור של המלה "אך": אף אילו נאמר רק "ישאר נח..." ברורה היתה משמעות הפסוק. מדוע אפוא נאמר "אך נח"? על כך משיב רש"י ומחדש פירוש חדש למלה "אך", שמשמעותה כאן אינה "רק" בלבד, אלא גם "לבד"?.

יש להבין:

א) כיצד מובן היתור של המלה "אך" על ידי ההסבר שמשמעות מלה זו כאן היא "לבד"?

ב) כיון שרש"י מסביר את המלה "אך", הוא צריך היה לצטט אותה בלבד

ולבארה. מדוע הוא מצטט את המלים "אך נח", ואף בפירושו הוא אומר "לבד בח"

ב. "ומדרש אגדה: גונח..."

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: "זהו פשוטו, ומדרש אגדה* גונח וכוהה* דם" - שההסבר שלעיל הוא "פשוטו", ולפי מדרש אגדה המשמעות של "אך נח" היא, שנח נשאר באופן של "אך", לשון מיעוט והפחתה, הוא היה מופחת*.

מדוע מביא כאן רש"י מדרש אגדה, והרי מטרתו של רש"י בפירושו על התורה היא לבאר את הפשט? יש לומר, שזאת מפני השאלה שהוזכרה לעיל, לגבי יתור המלה "אך"5.

אך לפי זה, כיון ש"פשוטו" אינו מיישב כלל את הוספת המלה "אך", צריך היה רש"י להקדים את פירוש

הערות

  1. 1. שיחות 7+
  2. 1. פרשתנו ז, כג.
  3. 2. פשוט שאין לומר שהיתור דתיבת אך מתרץ רש"י רק לפי הפירוש דמדרש אגדה ולא לפי פשוטו, וכוונת רש"י במ"ש "לבד נח זהו פשוטו" (אף שלכאורה אינו מחדש בזה מאומה) הוא בכדי להודיענו שיש מקום גם לפירוש זה, ואדרבה - פירוש זה הוא (הראשון ו)העיקרי (משא"כ באם הי' כותב רק "מדרש אגדה כו'" הי' משמע שמצד הקושיא דיתור תיבת אך שולל הוא את פירוש הפשוט) - כי
  4. 4. (א) באם לפי פשוטו אינו מתורץ כלל יתור תיבת אך, הוצרך רש"י להקדים הפירוש "גונח וכוהה דם" - אף שהוא מדרש אגדה - כבתחילת פירושו עה"ת (כדלהלן סעיף ב').
  5. 5. (ב) באם רש"י לא הי' מחדש מאומה ב"פשוטו", הי" כותב: פשוטו כמשמעו ומדרש אגדה כו' (כבפרשתנו ח, ז. ובכ"מ).
  6. 6. (ג) פירוש הפשוט ד"אך" הוא רק. ומזה שרש"י כותב "לבד", מוכרח שמחדש גם ב"פשוטו".
  7. 3. אפילו את"ל שמה שרש"י שטעלט זיך על התיבות "אך נח" הוא לפי שזה נוגע לו להפירוש דמדרש אגדה (ראה להלן סעיף ח' ובהערה 36, שלפי פירוש זה קאי "אך" רק על "נח" ולא על "ואשר אותו בתבה") - וכמו שמצינו בכמה מקומות שרש"י מעתיק גם התיבות שמפרשם רק לפי פירוש אחד -
  8. 8. עדיין יוקשה מה שכותב גם בפירושו "לבד נח". ועוד ועיקר: מכיון שלפי המדרש אגדה קאי "אך" רק על "נח" ולפי פשוטו קאי "אך" גם על "ואשר אתו בתבה" - אין מקום לכתוב ב"פשוטו" "לבד נח" ולא "לבד נח ואשר אתו בתבה".
  9. 4. תנחומא נח, ט. ת"ב שם יד.
  10. 65. בנ"א: וכוחה (בחי"ת).
  11. 6. ראה מפרש"י רש"י כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.