41

פירוש נוסף, שלישי, שאותו מביאים המפרשים, כדלהלן - ולפיו אין קיים כלל הקושי שלעיל,

לכן מצטט רש"י מן הפסוק בנוסף למלים "תולדות נח נח איש צדיק" גם את המלה "אלה", ובכך הוא מסביר מדוע אין להבין זאת כמפרשים האחרים, כפי שיוסבר להלן.

ת. "אלה" - ענין חדש

כבר הוסבר מספר פעמים, שכאשר רש"י אינו מסתפק בשני פירושים והוא מביא גם פירוש שלישי, אין זה, בדרך כלל, מפני קשיים שונים המתעוררים בכל אחד מהפירושים הראשונים בנפרד - אלא מפני קושי מסויים, או אידבהירות, = שקיימים אצל שני הפירושים באופן שווה. כלומר, כאשר שני הפירושים אינם מתיישבים מסיבה זו, אז מביא רש"י פירוש שלישי, למרות היותו רחוק יותר מדרך הפשט, ומשום כך רש"י מביאו אחרון, לאחר שני הפירושים. כי דוקא בו אין קושי זה מתעורר.

ולגבי פסוקנו: יש המפרשים?י, ש"נח איש צדיק" מהווה המשך לפסוק הקודם "ונח מצא חן בעיני ה'", ולא ל"אלה תולדות נח": שהסיבה ל"מצא חן..." היא משום "ח איש צדיק... "55.

ולפי מפרשים אלו יש לומר, שבין "ונח מצא חן..." לבין "נח איש צדיק"

נח א

₪ נאמר "אלה תולדות נח", משום שהפסוק "ונח מצא חן בעיני ה'" אינו ענין בפני עצמו, אלא הוא המשך לנאמר לפני כן: שלמרות שלגבי כל האנשים אמר הקדוש-ברוך-הוא "אמחה את האדם", הרי נח מצא חן בעיני ה', והוא הוציאו מגזירה זו. וכיון ש'ונח מצא חן בעיני ה" קשור להצלתו מן המבול, לכן ממשיכה התורה ואומרת מיד "אלה תולדות נח", שנח כל כך מצא חן בעיני ה', עד אשר גם ילדיו נצלו<. ולאחר שמסתיים בפסוק ענין מציאת החן, מוסבר הטעם ל"מצא חן..." - כי "נח איש צדיק".

אמנם, פירוש זה קשה הרבה יותר להבנה, כמובן, בפשטות הפסוק מאשר שני הפירושים שמביא רש"י, למרות זאת, כיון שבשני הפירושים של רש"י יש אותו קושי, כדלעיל בסעיף ז', יש מקום, לכאורה, להביא גם פירוש זה. ומדוע אין רש"י מביאו?

הסיבה לכך שרש"י שולל לחלוטין פירוש זה, עד שאינו מביאו אפילו כפירוש שלישי, נרמזת בצטטו לפני פירושו גם את המלה "אלה":

יש כלל בתורה, המובן גם בדרך הפשט", שבכל מקום שנאמר "אלה",