40

10 לקוטי בפרשה הקודמת עוסקת התורה בעשרה הדורות שמאדם ועד נח לא כתכלית הסיפור כשלעצמם, אלא כתולדות, יוצאי חלציו של אדם הראשון. התורה רוצה לספר בפרשה זו אודות מאורעותיו של אדם הראשון - שרוב תולדותיו היו "רבה רעת האדם בארץ"<, שהרע שבהם נבע מהיותם יוצאי חלציו של אדם הראשון, אשר הביא את הרע למין האנושי על ידי חטא עץ הדעת, ואשר משום כך אמר הקדוש-ברוך-הוא%* "אמחה את האדם... ", ושעל חלק מ"תולדותיו" - על נח, אשר "מצא חן בעיני ה'"?, ואף על ילדיו< המוזכרים שם - לא חלה גזירה זו. וכיון שכל זה ארע מאוחר יותר, בדור המבול, מונה התורה בקצרה את כל עשרת הדורות שהיו עד אז. אך הכוונה איננה לספר עליהם עצמם, אלא "ספירת תולדות אדם"?.

נח א

ולכן אין קושי* בכך שבפרשת בראשית אין התורה מספרת את שבחם של הצדיקים, ואינה מפרטת, לפי הפירוש השני, את מעשיהם הטובים - כי אין מדובר שם עליהם עצמם, אלא הם מוזכרים רק בהיותם "תולדות אדם".

עדיין יש קושי בנירושי רש"י

אך תירוץ זה עדיין אינו לגמרי "חלק". כי גם ב"עשרה דורות שמאדם עד נח" - למרות שהם נמנים, לכאורה, רק לצורך סיפור דור המבול, כדלעיל - אנו רואים, שלגבי חנוך נאמר גם "יתהלך חנוך את האלקים"*י, ולא רק "ויחי חנוך... ויולד...". וכך גם לגבי נח נאמר "זה ינחמנו... ".= וכיון שגם בפרשת בראשית מוזכרים פרטים מסויימים, מדוע אין מוזכר כבר שם ה"שבח" שלהם ו"עיקר תולדות" שלהם?

וכיון שבשני הפירושים של רש"י קיימים שני קשיים אלה - מדוע מוזכר ענין זה רק עתה, בפרשת נח, ולא לפני כן - צריך היה להביא, לכאורה,

ואולי י"ל, שג"ז נוגע ל"ספירת תולדות אדם", כי מכיון שהסיבה לזה ש"היתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים" היא - "קללתו של אדם הראשון", לכן ב"ספירת תולדות אדם", מספר שבימי נח נחה. (ועפ"ז תומתק הדגשת רש"י שם "מקללתו של אדם הראשון" - דלכאורה, למאי נפק"מ כאן).