39

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שבפרשה הקודמת נאמר רק "ויולד נח את שם..." ואין מוזכרים כלל התולדות העיקריים?

ד "תולדות *צחק - יעקב ועשו"

לכאורה, ניתן היה לשאול על הפירוש השני של רש"י שאלה עצומה יותר: לגבי יצחק נאמר הביטוי "ואלה תולדות יצחק"':, ולמרות זאת מוזכרים שם רק "יעקב ועשו">, ואין מוזכרים כלל מעשיו הטובים?

יותר מכך: מהניסוח "ואלה תולדות יצחק", שרק אלה - יעקב ועשו - הם "תולדות יצחק", יוצא, שלא זו בלבד שהתורה אינה מזכירה כאן את מעשיו הטובים, אלא היא שוללת את הכללתם במשמעות של "תולדות יצחק". וכיצד מתאימים דברים אלו לדברי רש"י כאן, שלפיהם מובן ההיפך, שהמעשים הטובים הם עיקר תולדותיהם של צדיקים?

ה. פסוקנו מלמד לגבי בל הצדיקים

אך לאמיתו של דבר אין בכך כל קושי:

אילו היתה התורה מזכירה את "נח איש צדיק" בין ה"תולדות" שלו, רק משום שכך היא המציאות, שמעשיו הטובים הם עיקר תולדותיו ולא משום שהתורה רוצה ללמדנו זאת כאן, אז

היה מקום לשאול: מדוע אין התורה מזכירה את המעשים הטובים גם ב"תולדות יצחק";

אך כיון שפסוק זה בא, כדברי רש"י, "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" - זהו לימוד לגבי כל הצדיקים? - אין צורך לחזור על כך אצל כל צדיק בנפרד, כי בפסוקנו כאן כבר מדובר על כל הצדיקים.

אך זוהי תשובה לכך שב"תולדותיהם של צדיקים" שלאחר פסוקנו אין מוזכרים מעשיהם הטובים. אך מדוע אין התורה מזכירה זאת בפרשה הקודמת?

1 בנפרשת בראש:ת - 'ספירת תולדות אדם'"

כדי להבין את כל האמור לעיל, יש להקדים ולבאר את דברי רש"י על הפסוק "זה ספר תולדות אדם"?, האומר: "זו היא ספירת תולדות אדם". כלומר, כל המסופר על כל האנשים המוזכרים בפרשה זו - "זה ספר" - על שת, אנוש וכו', וכן על נח ובניר - באים רק לצורך הספירה, הסיפור של תולדות אדם:

הערות

  1. 1. ר"פ תולדות.
  2. 2. פרש"י שם (וראה בארוכה לקמן בשיחה א' לפ' תולדות).
  3. 3. נח א
  4. 3. וההוכחה שכן הוא בכל הצדיקים - י"ל בפשטות, דאין סברא לחלק בזה בין נח ושאר צדיקים, ובפרט שהי' מקטני אמנה (רש"י לקמן ז, ז. וראה ג"כ לקמן בפרש"י דפסוק זה: ויש שדורשים אותו לגנאי). ולהעיר דגם לשון רש"י "ללמדך" (ראה לעיל הערה 2) משמע שזהו לימוד למקום אחר (ג"כ).
  5. 4. בראשית ה, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.