38
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המלים "נח איש צדיק" רק בפרשת נח%?
כן אפשר לשאול לפי כלל זה לגבי צדיקים אחרים ששמותיהם מוזכרים בפרשה הקודמת: מדוע אין התורה מספרת בשבחו של מתושלח כאשר שמו מוזכר בפרשת בראשית? והרי צדקתו כה גדולה, עד שמפני כבודו עיכב הקדוש-ברוך-הוא את פורענות המבול למשך שבעה ימים?!
וכן אפשר לשאול גם לגבי חנוך, באותה פרשה: מדוע אין התורה משבחת אותו - "ויתהלך חנוך את האלקים"*! - מיד כאשר מוזכר שמו לראשונה.
כיצד = ייתכן, = אפוא, להסביר, שב"נח איש צדיק" הכוונה היא לספר בשבחו מפני הכלל "זכר צדיק לברכה", כאשר אותו כלל אינו מיושם לגבי צדיקים אחרים, ואף לגבי נח עצמו כשהוא מוזכר פעמים רבות לפני כן?
ג. "ויולד נח' - איץן מוזכרים מעשיו הטובים
כן יש לשאול לגבי הפירוש השני "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים": גם בפרשה הקודמת*' נאמר "ויולד נח...", וכן אצל צדיקים אחרים, ואם כך, מדוע אין הפסוק הקודם בא "ללמדך", מדוע אין התורה מספרת שם על מעשיו הטובים, שהם עיקר תולדותיו?
אך אין זה קושי גדול. שהרי, אמנם "מעשים טובים" נקראים "תולדות", והם "עיקר תולדותיהם של צדיקים", אך מובן בפשטות, שאין מתאים להתבטא לגביהם בביטוי "ויולד"??. ולכן, בפרשתנו, כאשר נאמר "אלה תולדות נח", הכרחי לומר "נח איש צדיק", כי ב"תולדות נח" נכללים מעשיו הטובים, והם עיקר תולדותיו - והתורה אינה יכולה להשמיט את העיקר ולהזכיר רק את התולדות המופיעים לאחר מכן.
לעומת זאת, בפרשה הקודמת נאמר "ויולד נח" (וכך. גם לגבי צדיקים אחרים), ולא "תולדות נח" - ולכן מתאים לומר שם "את שם את חם ואת יפת", ולא את ה"מעשים טובים" שלו.
אך דבר זה עצמו טעון ביאור: כיון ש"עיקר תולדותיהם של צדיקים" הם המעשים הטובים, כיצד = ייתכן
הערות
- 1. - בפשטות אינו סיפור שבחו, כ"א סיפור וביאור הטעם ד"ויקרא את שמו נח" - וכמפורש "לאמר זה ינחמנו גו'". (ואדרבה אם נאמר שהוא כן סיפור שבחו - למה משבחו הכתוב בפרשתנו עוה"ף, וכי ישבח אותו כל פעם שיזכירנו? ועד"ז במש"כ "ונח מצא חן").
- 6. ראה מה שתירץ ע"ז בלבוש האורה כאן. אבל (א) מפשטות לשון רש"י מוכח, ש"הואיל והזכירו" קאי על "אלה תולדות נח" שרש"י מעתיק תיבות אלו בהתחלת פירושו. (ב) לפי תירוצו, צ"ל (כמו שכתב הוא עצמו) ש"תולדות" כאן פי' סיבות - לא כ"תולדות" בכ"מ (ראה לעיל הערה 3).
- 7. רש"י פרשתנו ז, ד.
- 8. בראשית ה, כב. שם, כד.
- 5. נח א
- 6. שיחות
- 9. ה, לב.
- 0. וע"ד שלדעת הפשטנים ד"תולדות" פי' קורות ומאורעות (ראה לעיל הערה 3), אין לומר ע"ז "ויולד".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.