28
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפני כן, כי, כדלעיל, ההשלמה שבה הוא נכנס לשבת היתה "כחוט השערה" - וזו אינה מלאכה, ואפשר לעשותה בשבת, כפי שיוסבר להלן.
ה. עשיה פעוטה שאינה ניכרת
הדוגמא של "כחוט השערה" ניתנת לגבי דבר קטן ביותר, שבפני עצמו אין הוא ניכר, אלא הוא הופך למציאות ניכרת דוקא כשמצטרף לדבר אחר,
כ"שערה" כפשוטה - חוט שערה אחד בלבד, שכמעט אינו ניכר מפני דקותו?', ורק כאשר מצטרפות שערות רבות ביחד, אז הן נראות וניכרות.
וזוהי כוונת רש"י בדבריו "נכנס בו כחוט השערה", שלא זו בלבד ש"ביום השביעי" לא ברא הקדוש-ברוך-הוא דבר חדש, ורק השלים את המלאכה של היום הששי - "ויכל... מלאכתו אשר עשה",
אלא יותר מכך, שאף עשיה זו עצמה היתה כה פעוטה - רק "כחוט השערה", שלולא המלאכה של יום הששי, היא לא היתה ניכרת כלל - ועשיה כזו מותרת בשבת, כדלהלן בסעיף י"ב.
43 = "וכל" - תיקון חית האר ויש להעיר: כיון ש"מלאכתו אשר עשה" ביום הששי, אשר השלמתה - "ויכל" - היתה "ביום השביעי", היא
המלאכה של "ויעש אלקים את חית הארץ..." ו"נעשה אדם"', והרי ההשלמה - "ויכל" - של "נעשה אדם" היתה מספר שעות לפני סוף היום הששי, לכן הכרחי לומר, שההשלמה - "ויכל" - היתה בעשיית חית הארץ5, בכך ש"תיקנם בצביונם כתיקונן ובקומתן"*. ה"תיקון" נמשך עד לסוף היום הששי, והושלם גם בתחילת היום השביעי.
4 בתחילת היוס - "בו ביום"
אך כאן מתעוררת שאלה אצל התלמיד: כיון שהמלאכה שהשלים הקדוש-ברוך-הוא ביום השביעי היתה רק "כחוט השערה", מובן, שמלאכה כה קטנה ארכה זמן מועט ביותר. כלומר, שכמעט בתחילת השבת כבר
הערות
- 2. להעיר מ"קולע... אל השערה" (שופטים כ, טז).
- 2. בראשית ג שיחות 29
- 12. פרשתנו א, כה"ו.
- 3. ראה פירש"י פרשתנו ג, ח: בעשירית".
- 4. גם ע"פ דבר משנה (אבות פ"ה מ"ו) דעשרה דברים נבראו בע"ש ביה"ש: א) לא מסתבר לומר ד'ויכל" שבתושב"כ קאי וק על הנאמר בתושבע"פ (ובתיב"ע כאן דויכל קאי גם על העשרה דברים). ב) הו"ל לרש"י עה"ת לכתוב חידוש זה ולהביא המשנה.
- 5. ואף ש"ויאמר אלקים נעשה אדם" נאמר לאחרי "ויעש גו' את חית הארץ גו'" - התחלת עשיית חית הארץ היתה מקודם. אבל המשך העשי" - תקנם בצביונם כו' - הי" אח"כ, בהמשך כל השעות של יום הששי עד לרגע האחרון, ובתחילת כניסת השבת תיקן עוד "כחוט השערה".
- 7. אין סתירה לזה מפירש"י ר"פ תזריע "יצירתו של אדם אחר כל בהמה חי' ועוף", כי המדובר כאן הוא בנוגע לתקנם כו', ואילו יצירתם היתה קודם יצירת האדם.
- 6. פרש"י פרשתנו א, כה.
- 9. "והם סרחו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.