26
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כי כך היה "נראה", "כאילו כילה בו ביום", באמצע היום".
ואין מובן: א) רש"י מסביר "כנס בו כחוט השערה"
- בשונה מדברי מפרשים אחרים, שהקדוש-ברוך-הוא סיים את המלאכה ברגע האחרון של היום הששי, וכך נראה כאילו סיים ביום השביעי -
כי המשמעות הפשוטה של "ויכל אלקים ביום השביעי" היא, שהפעולה של "ויכל" אכן היתה ביום השביעי, ולא רק "נראה" כך.
וקשה: כיון שהמשמעות הפשוטה של "ביום השביעי" היא זאת, ולכן צריך רש"י ממילא לבאר שב"ויכל אלקים ביום השביעי" אין הכוונה שהמלאכה נסתיימה באמצע יום השביעי, אלא שרק "נראה כאילו כילה בו ביום", ואם כך כבר אפשר לומר, שלא רק "ביום" הוא "נראה", אלא גם "ויכל" הוא רק "נראה". כלומר, גם בתחילת היום השביעי לא עשה הקדוש-ברוך-הוא שום מלאכה, אלא סיים ב"חוט השערה" האחרון לפני שבת. ונאמר "ויכל... ביום השביעי",
כי כך היה "נראה". - מדוע צריך רש"י להסביר ש"נכנס בו... "?
ב) מאורע שהתרחש בזמן מסויים, יכול להיראות בעיני בשר ודם אשר "אינו יודע עתיו ורגעיו", כאילו התרחש מעט מאוחר יותר. אך כיצד ייתכן שמה שאירע ב"כחוט השערה" הראשון של היום השביעי, נראה כאילו התרחש באמצע היום, ולא רק מעט מאוחר יותר?
ג. כלתה ונגמרה המלאכה
לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר "דבר אחר": למלים "ויכל אלקים ביום השביעי" יש פירוש נוסף9': "מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה".
יש להבין:
א) בפסוק מופיע רק הביטוי "ויכל", ומדוע אפוא אומר רש"י "כלתה ונגמרה"?
ב) אם המושג "כלתה" טעון ביאור ("ונגמרה") - צריך היה רש"י לבאר זאת מיד בתחילת הענין, לגבי המילה "כילה".
ג) מדוע אומר רש"י "כלתה ונגמרה המלאכה", ואינו אומר "כלתה ונגמרה מלאכתו", בהתאם ללשון הפסוק "ויכל... מלאכתו"?
הערות
- 9. ועפ"ז מובן בפשטות לשון רש"י "בו ביום", ולא "בו" (סתם) כמו שכותב לפנ"ז "נכנס בו".
- 2. גם מובן מה שבתחילה כותב "כנס" ואח"כ "כלה בו ביום" - כי ב"נכנס כו'" הוא מתרץ את הקושיא שמצד הענין (מעשה בראשית - בשביעי, כנ"ל הערה 3), ולכן אין נוגע בזה העתקת לשון הכתוב; אבל ב"ונראה כו'" בא לתרץ לשון הכתוב "ויכל גו' ביום השביעי", ולכן כותב. "כלה" - כלשון הכתוב ויכל גו'.
- 3. בראשית ג שיחות ד
- 0. גם מקור פירוש זה הוא מב"ר שם "מה הי' העולם חסר שבת". אלא שפירוש זה הוא גם לפי דרך הפשט, ולכן אין רש"י כותב "אמרו רבותינו" וכיו"ב. (ולהעיר מרש"י מגילה (ט, א), שכתב על פירוש זה שהוא "מדרש חכמים").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.