18
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
משום שדגי התנינים גדולים יותר יש לציינם בנפרד?
על כך מציין רש"י שבמלה "תנינם" הכוונה היא לדג הלויתן", המפורסם (גם בין ילדים":) בגודלו העצום, וכיון שמדותיו של הלויתן שונות לחלוטין, ללא כל השוואה אפילו לדג הגדול ביותר מכל סוגי הדגים האחרים, לפיכך הוא נמנה בפני עצמו".
בכך מובן גם מדוע "התנינם הגדולים" מופיעים לפני "כל נפש החיה" - למרות שהתנינם הוא סוג אחד בלבד - כי סוג זה חשוב יותר מכל נפש החיה, עקב מדתו העצומה במיוחד.
3 "לויתן ובן זוגו"
כאשר רש"י כותב "ובדברי אגדה הוא לויתן", הוא צריך מיד להוסיף "ובן זוגו". כי במדרש, באגדה, כאן במקום זה?? נאמר שללויתן אין בן זוג, ולכן נאמר "התנינם" בלשון יחיד.
ואם כך, מתעורר מיד הקושי: מהמלים "התנינים (קרי - ביו"ד) הגדולים" ברור שמדובר כאן על יותר
מתנין אחד, וכיצד ייתכן לפרש בדרך הפשט שב"התנינם" הכוונה היא ללויתן אחד5?
לפיכך מוסיף רש"י ואומר "ובן זוגו", שכוונתו היא לאגדה במקום אחר, האומרת ש"התנינם" הם שנים - "לויתן ובן זוגו".
ברא זוג, אך "הרג את הנקבה"
כל המינים של בעלי החיים שברא הקדוש-ברוך-הוא = צריכים להיות קיימים גם עתה<, אלא אם יש סיבה מיוחדת שלא יתקיימו, כנאמר בסוף פירוש רש"י. ולכן, כאשר בן החמש למקרא לומד שהקדוש-ברוך-הוא ברא את הלויתן ובן זוגו, הרי הוא עלול לטעות בהבנת הפסוקים, בחושבו שגם הלויתן הנקבה קיימת עתה, ושגם על הלויתן מדובר בפסוק הבא: "ויברך אותם...", כפי שמובן מן הפסוק בפשטות,
הערות
- 9. ראה גם גו"א כאן.
- 0. וגם ברש"י כאן מבואר זה שאם יפרו וירבו כו'.
- 1. ועפי"ז מובן בפשטות מה שרש"י מביא בפירושו "דברי אגדה" (ראה לעיל הערה 4) - כי אגדה זו מוכרחת מפשוטו של מקרא, כי הוא הדג היחידי שגדלותו הוא באי"ע לשאר הדגים. (ומ"מ כותב רש"י על זה "דברי אגדה" - כי באם לא הי" נמצא פירוש זה ברז"ל = בכדי לתרץ הטעם מה שתנינם נמנה בפ"ע, א"א לחדש "הוא לויתן" בלי מקור לזה).
- 2. רבה פ"ז, ד.
- 5. בראשית ג שיחות 59
- 3. בב"ר שם: "זה בהמות ולויתן". אבל בדרך הפשט א"א לפרש ש"התנינים הגדולים" (לשון רבים) קאי גם על "בהמות", כי הכתוב "ויברא גו' את התנינם" בא בהמשך לדלעיל מיני' - "ישרצו המים".
- 7. ויש לומר שזהו גם כוונת רש"י במ"ש "דגים גדולים שבים" - דלכאורה, "שבים" מיותר. - לשלול את פירוש המדרש (בהדגישו שהכתוב מדבר ע"ד שבים).
- 4. זח"א שם. ח"ב שם. (וגם במס' ב"ב שם: זכר ונקבה בראם).
- 5. שהרי נבראו ע"י ה', נאמר עליהם שהם "טוב", ובפרט נבראים שבים - שנאמר עליהם תיכף: ומלאו את המים גו'. ועד כדי כך שאם "מחסרים אותם" נתברכו במיוחד בכדי שיתקיימו, וכפרש"י בפסוק שלאח"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.