16
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הפשט אין ידוע איזה סוג דגים נקרא תנינים, מוכח, לכאורה, שבפירושו "דגים גדולים" אין רש"י מתכוון לתת סימן לדגים"התנינים, אלא לבאר את פירוש המלה תנינים", שהמשמעות של המלה תנינים עצמה היא - דגים גדוליםי,
ולפי זה קשה*: אם במלה תנינים עצמה נכללת המשמעות של דגים גדולים, אין מקום להוסיף את התואר "הגדולים" לאחר המלה "התנינים"?
ג. התננ;נים - "הוא לויתן"
לאחר שמביא רש"י את פירוש האגדה שתנינים "הוא לויתן", הוא מוסיף "ובן זוגו"? - שבמלה תנינים אין הכוונה רק ללויתן הזכר, אלא אף לבן זוגו. לאחר מכן הוא מצטט את המשך דברי האגדה: "שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא"', שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם"'. ומסיים רש"י: "התנינם כתיב" - שבכך מובן מדוע נאמר "התנינם" ללא יו"ד,
בלשון יחיד?', כי לאחר שהקדושברוך-הוא הרג את הלויתן"הנקבה, נשאר רק תנין אחד.
אין מובן: כדי לפרש לאיזה סוג דגים הכוונה במלה "תנינם", מספיק לומר "הוא לויתן". מדוע מצטט רש"י גם את המשך דברי האגדה?
ד דברי האגדה באים ליישב קושי בולט
במבט ראשון נראה מדברי רש"י, שהקושי שלו במלה "התנינם" הוא:
מקריאת המלה "התנינים" בלשון רבים (בתוספת יו"ד), וכן מן הניסוח "התנינים הגדולים" ברור שמדובר כאן על יותר מאשר תנין אחד. אם כך, מדוע כתובה המלה "התנינם" בלשון יחיד, ללא יו"ד?
כדי ליישב קושי זה מביא רש"י את דברי האגדה, שבמלה "התנינם" אכן מתכוונים ללשון רבים - שנם: "...הוא ובן זוגו". אך בכל זאת נאמר "התנינם" בלשון יחיד, כי "הרג את הנקבה", ונשאר רק תנין אחד''.
אך לאמיתו של דבר אי אפשר לפרש כך. כי כאשר רש"י מסביר את הסיבה לכך שמלה מסויימת כתובה בכתיב "חסר", הוא נוהג בכל מקום+' לציין בתחילה שהמלה כתובה בכתיב חסר, ורק לאחר נמכן לבאר את הסיבה לכך.
הערות
- 6. וכן מוכח לכאורה גם ממ"ש רש"י "דגים גדולים שבים" שכוונתו היא לפירוש תיבת התנינים - שהרי כל הדגים הם בים ואי"ז סימן על דג מיוחד (אבל ראה להלן הערה 23).
- 7. ובדוגמת שמות הנהרות "פישון", "גיחון", "חדקל" ו"פרת", שמורות גם על תכונות הנהרות (פירש"י ב, יאדד).
- 8. נוסף על מה שחסר ביאור: איך מרומז "גדולים" ב"תנינים".
- 9. זהר שם. תיב"ע כאן.
- 0. ב"ב עד, ב (אבל לא עה"פ תנינים). זח"ב שם.
- 1. ב"ב שם.
- 7. בראשית ג שיחות זג
- 2. זהר שם.
- 3. ומה שרש"י מוסיף "ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא" - ראה להלן סעיף ח'.
- 4. ראה פרשתנו א, יד. וירא יח, א, יט, א. ח"ש כג, י. טז. ועוד. ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 16
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.