14
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
ברוך-הוא קבע", שבתחילה הלימוד הוא "שלא לשמה"*), ורק אחר כך מאיר בו "אור התורה" בדומה לתורה שמלמדים אותו מלמעלה - אלא גם את סדר ההשתלשלות של התורה עצמה:
התורה היא חכמתו ורצונו של הקדוש-ברוך-הוא", בדומה לשלב של "נתנה לאשר ישר בעיניו", כשהיא שייכת רק ל"ישר" ולטוב שבקדושה.
לאחר מכן התורה "נסעה וירדה"% לעולמות בריאה יצירה ועשיה: חלק הדרוש. והרמז שבתורה - לעולמות בריאה ויצירה'", וחלק הפשט - לעולם העשיה", זאת בדומה ל"נתנה להם", כי בעולמות בריאה יצירה עשיה יש גם רע", ובמיוחז בעולם העשיה הגשמי
בראשית א
"אשר רובו ככולו רע"% - היא קשורה "להם".
אך בכל זאת "נעוץ תחילתה בסופה"*, שדוקא על ידי לימוד הפשט שבעולם העשיה מתגלית עצמיות התורה, הנעלית* גם מחלק הסוד שלא ירד לבריאה יצירה עשיה ונשאר באצילות ". וזאת בדומה ל"נתנה לנו", שעל ידי "נטלה מהם", שדוקא על ידי לקיחתה "מהם" בעולם העשיה, ניתנת לנו פנימיות התורה ועצמיותה.
לכך רומז רש"י מיד בתחילת פירושו על התורה, ב"דיבור המתחיל" הראשון, המשמש גם כהקדמה לכל פירושיו על החומש, כדלעיל בתחילת השיחה: שתחילה יש להבין את "פשוטו של מקרא" (שזוהי כוונתו בדרכו של רש"י בפירושו), ודוקא על ידי כך מגיעים ל"יינה של תורה", ל"רזין דאורייתא" ול"רזין דרזין" (שאף הם נכללים בפירושו), עד שבקרוב ממש נגיע לטעמי התורה, שיתגלו לעתיד*% על ידי משיח צדקנו,
ואז תהיה גם השלימות של "נטלה מהם ונתנה לנו" לגבי ארץ ישראל כפשוטה, שישראל יקבלו את ארץ ישראל כולה - כולל ארץ קיני קניזי
הערות
- 7. ראה פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק (ד"ה וכת חמישית): שים בדעתך כו'.
- 8. וי"ל, ששני ענינים אלו בירידת התורה, הם דוגמת שני הענינים שב"נתנה להם" בנוגע לא"י: מה שמשכחין אותו התורה שלמד למעלה ונשאר אצלו רק הבחי' דתורה השייכת לעולם (וגם לאוה"ע) - דוגמת מה שהי' להם זכות בכח בארץ גם כשהיתה בפועל בחלקו של שם; ומה שתחלת הלימוד הוא "שלא לשמה" (ודוקא "מתוך שלא לשמה בא (אח"כ) לשמה") - דוגמת הנתינה להם בפועל, כשכבש הכנעני את הארץ מזרעו של שם (והוצרך ליטלה מהם ולתת לנו).
- 9. לשון אדה"ז בתניא פ"ד (ח, סע"א) - והכוונה לבחי' חכמה דאצילות, כמובן ממ"ש שם "כי הוא היודע והוא המדע וכו'", שזהו בחכמה דאצילות (פ"ב בהגהה).
- 0. לשון אדה"ז שם פ"ד (ח, ב).
- 1. ושתי דיעות בזה: לפי הע"ח - רמז ביצירה ודרוש בבריאה, ולפי המ"ח - דרוש ביצירה ורמז בבריאה (ראה לקו"ד ח"ד תשעא, אדב).
- 2. ע"ח ומ"ח - הובא בלקו"ד שם.
- 3. ורק באצילות "לא יגורך רע" (תהלים ה, ה
- 4. תניא פ"ז (יא, ב).
- 5. ספר יצירה פ"א מ"ז. וראה לעיל הערה 3.
- 6. שבשביל זה הי' ירידת התורה למטה, שהרי כל ירידה היא צורך עלי'. וראה לקו"ת ויקרא (ה, ב) שע"י האותיות והפסוקים נמשך מבחי' כתר שלמעלה מהחכמה.
- 7. תניא פ"מ בהגהה (נו, רע"א). לקו"ת שם.
- 8. ראה רש"י שה"ש א, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.