7

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

באופן מיוחד, שבני חם יכבשו את ארץ ישראל מידי זרעו של שם?

ה. הגדרת הצ'וו"ים שלפני מתן תורה

ההסבר לכך הוא:

הבדלתם של בני ישראל מכל האומות לגבי התורה והמצוות התחדשה בעיקר בזמן מתן תורה, אשר אז "והייתם לי סגולה מכל העמים"*. באופן כללי יותר התחילה ההבדלה ביציאת מצרים, הקשורה למתן תורה?, כאשר נצטוו על המצוה "החדש הזה לכם".

אמנם, גם המצוות של מילה ושל גיד הנשה, שעליהן נצטוו הרבה לפני יציאת מצרים, ניתנו רק לבני אברהם יצחק ויעקב<, אך כיון שהציווי עליהן לא היה בזמן ובקשר למתן תורה, יוצא, שמצוות אלו לא ניתנו להם כאומה יהודית מיוחדת, אלא כסוג מסויים של בני נח<, בדומה להוראות שנצטוו בני ישראל לגבי בני עשו, עמון ומואב"י, אשר בכך נבדלים בני עשו וכו' מבין העמים האחרים.

לפי זה מובנת שאלתו של רש"י, שהתורה היתה צריכה להתחיל מ"החדש

הזה לכם": כיון ש"תורה" היא הוראות וציוויים'י, שניתנו לבני ישראל כיהודים, הרי כל הציוויים וההוראות שניתנו לפני יציאתם של בני ישראל מהיותם סוג של בני נח, היו צריכים להיכתב בספר בפני עצמו, או להיות מועברים במסורה, כשבע מצוות בני נח עד מתן תורה, ולא להיכלל בתורה כהוראה לבני ישראל כיהודים.

ג בראשית - הוראה לתשובתם של ישראל

על כך משיב רש"י, שהתורה מתחילה מ"בראשית", משום שבכך נלמדת הוראה לישראל מה להשיב לטענת אומות העולם "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים".

אמנם, כיבוש במלחמה אינו גזל, כדלעיל בסעיף ג', אך בכל זאת לולא התשובה "כח מעשיו..." עדיין יוכלו אומות העולם לטעון במדה מסוימת "לסטים אתם...", כי העברתה של ארץ ישראל לרשותם של ישראל בכיבוש נעשתה באופן מיוחד, שונה ועמוק יותר ממעבר אחר על ידי כיבוש, של ארץ אחרת, כדלהלן.

זי ש'נוי הבעלות - ש'נוי המהות לתמיד בהעברת דבר מאדם אחד לזולתו,

בכל צורת קנין - מכירה, מתנה, כיבוש במלחמה וכדומה - אין משתנה

הערות

  1. 6. יתרו יט, ה.
  2. 7. שמות ג, יב.
  3. 8. בגמרא (סנה' נט, ב. וכ"ה ברמב"ם הלי מלכים פ"י ה"ח) "לרבות בני קטורה". אבל בפרש"י (פשוטו של מקרא) לך יז, יט: יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום כו'.
  4. 9. ראה בארוכה לקמן ע' 145 ואילך.
  5. 0. דברים ב - ד, ה, ט, יש. כג - ד, ח, ט.
  6. 6. בראשית א שיחות 0
  7. 1. וח"ג נג, ב. גו"א ריש פרשתנו בשם הרד"ק.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ה ע' 7
  2. מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט לקו"ש ח"ה ע' 7

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.