1372

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

על אחת כמה וכמה - כשמדובר בבנין לצורך ישיבה, מקום תורה ותפלה', חשוב היסוד כפי שהוא ברוחניות. היסוד הוא למעלה מן הבנין, הוא שורש הבנין ובצורת היסוד תלויה צורת הבנין.

9% ₪ ₪

בלימוד התורה הרי "אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה" הוא דבר נעלהי, ולמרות זאת אין ערכו מגיע לערך תלמוד תורה דרבים. ובתלמוד תורה דרבים עצמה - ככל שירבו הלומדים יגדל ערכהל'.

ענין עקרי נוסף חייב להיות בלימוד התורה - שיהא בשמחה!'. אם כי גם כשנעדרת השמחה - מתקיימת מצות תלמוד תורה, ויש לברך עליה ברכת התורה - הרי אין חשיבותה גדולה כלימוד התורה בשמחה.

לפי האמור מובן שגם בהנחת היסוד, אבן הפנה, חייבים להיות שני הענינים: ברוב עם ובשמחה.

משום כך כדאי להשתדל ולעשות כפי התלוי בכל אחד שיהיה רוב עם בהנחת אבן הפנה, ברוב עם הדרת מלך, מלכו של עולם.

יתן ה' שהנחת אבן הפנה תהא בהרחבה, ולאחר מכן יהא הבנין בהרחבה, והעיקר - שיהא לימוד התלמידים בבנין זה בהרחבה, ושיביא הדבר לכך שהקב"ה יבטל את הגלות והגבלות הגלות, ויעלה הפורץ לפנינו - דא מלכא משיחא?' -

בקרוב ממש. (משיחת חגה"ש תשכ"ג)

כ >

הערות

  1. 9. אבות פ"ג, מ"ב. ובאגה"ק סכ"ג: שמאיר ה' כו'.
  2. 0. ראה אגה"ק שם. ברכות פ"ז, מ"ג. בשו"ע אדה"ז ס"צ ס"י: בעשרה מ"מ ברוב עם הדרת מלך. 1 שבת ל, ב. וראה רמב"ם הל' לולב בסופן. סד"ה אריב"ל דבר זה תרפ"ח.
  3. 2. ב"ר ס"פ פה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.