1371

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לימוד תורה שבעל פה חייב להיות בהבנה והשגה?, ונאמר, איפוא, על כך בגמרא3 שמעתא בעי צילותא (=עיון ה"שמועה" דורש דעה צלולה), ומובן שאין הלימוד צריך להיות ב"מטללתא"* (=סוכת עראי), כי אם בבית המדרש. והבית - הרי דירה נאה (וכלים נאים) מרחיבים דעתו של אדם.

ענין זה נאמר אף בצדיקים גדולים, שגם להם גרמה דירה נאה הרחבת הדעת. כדוגמת המובא במהרי"ל על רבנו תם", וכך מסופר גם על ה"צמח צדק", שבפרקים מסוימים העמידו לפניהם בעת הלימוד "תל של זהובים", דבר שיצר הרחבת הדעת.

מכאן מובן, איפוא, גודל הנחיצות בבנין נאה לישיבה, שיסייע ויוסיף ללימוד התורה של התלמידים.

9% ₪ ₪

למרות זאת, גם כאן למטה (בגשמיות) כשהיסוד הוא למטה מן הבנין, ואין לו כל ערך לגבי הבנין העומד עליו, וכל שכן - לגבי חשיבות הענינים שלשמם נבנה הבנין - נקרא הוא, בכל זאת, בשם "יסוד". שם זה מציין לא רק שממנו מתחיל הבנין (שכן אי אפשר להתחיל בבניה, כל עוד לא הונח היסוד), אלא שהוא אף מחזיק את הבנין, ובה במדה שחזק היסוד - חזק הבנין כולו.

הערות

  1. 1. - לקוטי הוספות שיחות
  2. 2. ... בעוד ימים מספר תיחגג בע"ה הנחת היסוד, אבן הפנה, לבנין החדש של ישיבת תומכי-תמימים, ישיבה שנוסדה' כדי ללמוד תורה תמימה, תורת הנגלה ותורת החסידות - יחד. בלימוד הנגלה חייב להיות ניכר על התלמיד שהוא בחור חסידי, ובלמדו תורת החסידות חייב להיות ניכר עליו שהוא למדן.
  3. 3. נאמר ב"פרדס", ומובאים הדברים בתורת החסידות, שברוחניות שונה ה"יסוד" מבגשמיות: בגשמיות עומד היסוד מתחת לבנין, וברוחניות הוא עומד מעל הבנין.
  4. 1. ראה קונ' עה"ח פכ"ב ואילך. בהוספה שם.
  5. 2. הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב.
  6. 6. מגילה כח, ב.
  7. 4. סוכה כח, ב.
  8. 65. ברכות נז, ב.
  9. 6. ס' מהר"ל בסופו.
  10. 7. שכ"ג פ"י מע' יסוד.
  11. 8. ראה קונ' עה"ח שם. ברכות ח, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.