1370

כוונתי פשוטה מאד: להוסיף בשקידה והתמדה בלימוד תורת החסידות. הלימוד יביא כבר ממילא לידי מעשה, אך מדבר הנני כרגע - ופי ולבי שוין - על התמדה ושקידה בלימוד החסידות, ההוספה ב"שמן דתורה" (רזין דרזין) ו"יין דתורה" (רזין) תוסיף גם בהבנה והשגה ב"לחם ומים דתורה" (נגלה).

ויהי רצון שמהלילה, או ממחר בבקר, יתרבו לומדי תורת החסידות ועוסקים בה ע"מ להבינה ולהשיגה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.

בדורנו זה, ניתנו מלמעלה אפשרויות שלא ניתנו מעולם. ובעונותינו הרבים, ויותר מזה: לצער הכי גדול, אין מנצלים אותם כראוי.

אחת ההזדמנויות היא העובדה שלאחרונה קמה התעוררות חזקה בין הדור הצעיר, כפי שנקראת על ידם "לשוב אל המקורות". הם רעבים וצמאים לדבר ה', אלא שחלק מהם אינו יודע היכן נמצא דבר ה', ואין הדבר תלוי אלא באלה הנמצאים כבר בתוך המים - אין מים אלא תורה (ב"ק יז, א וש"נ), שיסבירו להם שרעבונם וצמאונם אינו אלא לתורה תמימה בלי כל פשרות.

תקופתנו זו היא שעת הכושר ועת הרצון, ואפשר בשעה זו לעשות רבות. אין, איפוא, לאבד את הזמן ח"ן.

קול דודי דופק פתחי לי. השי"ת דופק על דלת לבו של כל יהודי ומבקשו לפתוח לו, יתר על כן: אין הקב"ה דורש מהאדם, לשבור כתלים ולעקור דלתות, אלא - פתחי כחודה של מחט, עכ"פ, שראשי נמלא טל וקוצותי רסיסי לילה. הוא כביכול, אינו יכול לסבול יותר את עניני חושך ליל הגלות. וכשהאדם יפתח לו פתח כחודה של מחט עכ"פ, מבטיח לו הקב"ה, שישלים את השאר, וכהרף עין"

יביא את הגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו. (משיחת פורים תשכ"ג)