1368
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי הוספות / הור שיחות והשמחה, ומצד ריבוי השמחה (המביאה ריבוי האור) דהו"ר, תתבטל במילא היניקה.
אמנם, גם בהו"ר ישנה איזו נתינת מקום לחיצונים, שלכן צריך אז לנטילת ד' מינים, שענינה "אנו יודעים דישראל אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב) - אלא שלהיותו סיום וחיתום גילוי הנצחון, אין אז חשש ליניקה, כנ"ל - משא"כ בשמע"צ ושמח"ת אין צריך להדגיש כלל את הנצחון (שלכן אין נוטלין אז ד' מינים), כי אין שום מציאות דלעו"ז כלל מלכתחילה - אין לזרים אתך, כי - יהיו לך לבדך?, לא משתכחא במלכא אלא ישראל בלחודייהו*.
כ >
הוספה ב*
דובר פעמים רבות על גודל הערך של עבודת הצדקה ושל אהבת ישראל, של הפצת המעינות חוצה, אך אין לשכוח את ענין לימוד תורת החסידות. קיים ביטוי רגיל בשיחות: חלה חלישות בענין ה"עבודה", ובימינו אלה אפשר לומר שחלה חלישות בלימוד התורה, וביחוד בלימוד החסידות. מותר לאדם להרשות לעצמו להיות בקי ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה" - על "תניא" אין הרי צורך לדבר - ב"המשכים" "מאמרים" וכו', "וכל המוסיף - מוסיפין לו", לשם בקיאות ב"אותיות" יש צורך בזמן רב - אבל תהא בקיאות בענינים.
הערות
- 1. (משיחת ליל שמח"ת תשח"י)
- 2. משלי ה, יז. סד"ה ביוהשמע"צ תרס"ו. 3 זח"ג לב, א. זח"א סד, א.
- 3. ה"נקודה" העיקרית של השיחות היא שיש ללמוד חסידות בשופי, בהתמדה ובשקידה. לא רק אלו ש"תורתם אומנתם" (במדה שקיים המושג "תורתם אומנתם" בזמן הזה) - יושבי אהל, וביוחד תלמידי הישיבות - כי אם גם בעלי התעסקות, שמרבית זמנם נמסרת, ברשות התורה, לצרכים אחרים - צריכים בשעותיהם הפנויות להישטף ולשקוע בלימוד התורה בכלל, ובלימוד פנימיות התורה, תורת החסידות, בפרט.
- 4. *) נדפסו בתור "פתח דבר" והוספה לקונטרסים השבועיים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.