1367
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג) ע"פ מ"ש בלקו"ת פ' קרח ד"ה והנה פרח מטה אהרן מובן א) דע"י ורב חסד נמשך למטה ממש בטוב הנראה ב) דהמשכה זו ממשיכים "אהרן ומגזעו תחתיו הכהנים הנושאים את ידיהם ומברכים את העם בברכת כהנים".
(ממכתב עש"ק פ' לך לך ה'תש"ד)
9% ₪ ₪
נוהגים לעשות בלולב ג' אגודות כנגד ג' אבות דהיינו שמלבד האגד שאוגד ג' מינים אלו ביחד עושין בלולב עצמו עוד ב' אגודות לאגוד העלין בשדרה (שו"ע רבינו הזקן (סתרנ"א, סי"א). איגוד התחתון , שאוגד את ג' המינים, הוא משלש כריכות (במשך טפח אחד) (לקוטי מנהגים - נדפסו בסה"מ תש"ד ע' 75 ואילך).
ביאור הענין יש לומר: ידוע אשר ג' האבות הם כנגד ג' הבחינות חג"ת: אברהם - חסד, יצחק - גבורה, ויעקב - תפארת. ולכן איגוד התחתון שכנגד יעקב הוא מג' כריכות, כי התפארת נוסף על שהיא ספירה בפני עצמה, היא כוללת גם את המדות חו"ג, ונמצא שיש בה כל שלושת הקוין.
עפי"ז יובן גם מה שב' אגודות העליונות הם על הלולב עצמו, וענינם - "לאגוד העלין בשדרה", ואגוד הג' - לאגוד ג' המינים יחד. כי איגוד כמה מינים יחד, התכללות, הוא מצד התפארת, קו האמצעי, דוקא. וב' אגודות העליונות אינם ענין ההתכללות אלא - לאגוד העלין בשדרה (שממנה צומחין ויוצאין). כי מחו"ג אפשר להשתשל מהם עד שתהי' יניקה כו', וכמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק שיצא ממנו עשו, ולכן צריך לאוגדם ולמנוע התפשטותם והפירוד שלהם מהשדרה (מקורם). משא"כ אגוד הג' אין ענינו למנוע התפשטות, כי מהת"ת אין יניקה, יעקב היתה מטתו שלימה, כי אם - לאגוד את המינים יחד, בחינת התכללות.
9% ₪ ₪
עפי"ז יש לבאר גם מה ש"בהו"ר קודם הלל מסירים את שתי הכריכות אשר על הלולב ואין נשארים אלא ג' הכריכות המאגדים את הלולב ההדסים והערבות יחד" (לקוטי מנהגים שם):
טעם הפשוט להסרת הכריכות בהו"ר הוא לפי שהכריכות מעכבים את כסכוס עלי הלולב', ובמילא, גם את השמחה הקשורה בלולב. ולפי שהו"ר הוא יום האחרון שבסוכות והכל הולך אחרי החיתום, צריך להשתדל בריבוי הכסכוס כו'
הערות
- 1. ראה ט"ז ר"ס תרנ"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.