1365

יאירו אור בסביבתם עי"ז ישלם להם השי"ת כמה פעמים ככה, שיהי' אור בכל עניניהם הרוחניים וגם בכל עניניהם הגשמיים.

ב. מסופר בגמרא שם אשר גבורתם של הבחורים פרחי כהונה היתה גדולה יותר מאשר גבורתו של הגבור שבכהנים. והוא בב' דברים: א) כובד המשא שהיו נושאים הבחורים הי' יותר מאשר המשא שהי' נושא הגבור שבכהנים'. ב) הוא הי' עולה בכבש שה" משופע בשיפוע והבחורים פרחי כהונה היו עולים בסולמות דזקיפי טובא.

זאת אומרת אשר בלי הבט אשר הגבור שבכהנים אשר בפנימיות הענינים וע"פ ביאור הרמב"ם הנ"ל היינו מדרי' הכה"ג שהוא המובחר והיותר מקודש שבכל ישראל ולכן הי' נכנס למקום היותר מקודש הוא מקום קדה"ק, מ"מ ישנה מעלה בהבחורים פרחי כהונה, בב' ענינים הנ"ל.

זאת אומרת אשר הגם שהכה"ג עבודתו היתה - לפעול סליחה מחילה וכפרה עבור כל ישראל על כל שעשו במשך השנה, וא"כ הרי זוהי תכלית הגבורה, לתקן את כל עניני העולם (כי כל העולם נברא בשביל ישראל כמאמר בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית, ולזאת כל עניני העולם הם לפי אופן עניני עם ישראל) במשך שנה שלימה, מ"מ הנה בענין שמחת בית השואבה ישנה מעלה בהבחורים פרחי כהונה.

כהן הגדול הוא זה שכבר עבד עבודתו עד שזכה להיות במדרי' הכי נעלית במדריגת כהן גדול. ולזאת: א) המשא שלו אינה כבידה כל כך, ז.א. אשר אין לו מלחמה כבידה כ"כ עם היצר כי כבר ביטל כל תאוותיו, וע"ד שנתבאר בתניא פט"ו בפירוש עבד הוי", "שכבר גמר לגמרי עבודת המלחמה" ונעשה עבד, והואיל אשר המשא אינה כבידה כ"כ לזאת הנה גם האגרא (שלפום צערא) אינו גדול כ"כ. ב) עולה בכבש שאינו זקיף, ז.א. אשר אין הפרש וריחוק כ"כ בין תחלת עלייתו לסוף עלייתו, כי גם בתחלת עבודתו בכל יום ויום (אחרי שנעשה כבר כה"ג) הרי הוא במדריגה הכי נעלית.

מובן אשר גם אצלו ישנו עבודה תמידית שבכל יום ויום צריך לעלות למעלה עליונה יותר, אבל מצבו שקודם העלי' ושאחרי העלי' הם בערך זל"ז.

אמנם הבחורים פרחי כהונה שלא זיככו עדיין לגמרי את גופם ונפשם הבהמית ושייכים לענינים גשמיים ולפעמים גם לענינים חומריים, הרי המשא שלהם היא משא כבידה ביותר, יש להם מלחמה גדולה עם יצרם.

ובלי הבט אשר נמצאים הם במדריגה נמוכה, צריכה להיות עבודתם בלי