1350
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
- תורה ותשובה: גליא דתורה שבאה בהתלבשות בשכל אנושי - תורה שבתורה, ופנימיות התורה שלמעלה מהתלבשות - תשובה שבתורה.
וכמו החידוש דחודש אלול, בנוגע לכללות ענין התורה והתשובה, הוא - שהמצוה דזמן זה היא התשובה וגם - חיבור ב' הענינים יחדיו"", כן הוא גם החידוש דאלול בנוגע לענין התורה והתשובה שבתורה עצמה - שגם פנימיות התורה (תשובה דתורה) באה בהשגת השכל וכו'. וזהו מהענינים שבתורת החסידות בכלל, ובתורת חסידות חב"ד בפרט, נוסף על חכמת הקבלה.
ועיקר חיבור ב' קוין אלו נתחדש בקביעות בהתייסדות "תומכי תמימים", ישיבה שלומדים בה תורה תמימה, גליא דתורה ופנימיות התורה יחדיו, המתמימים אחד את השני: לימוד הנגלה חדור חיות פנימי ויראת שמים הבאות מלימוד פנימיות התורה, ולימוד החסידות בהשגה ובהתיישבות כו' - כמו לימוד הנגלה.
2-ל 5)
... פעולת ח"י אלול היא להכניס חיות בכל סוגי עבודת האדם, ומהם - בקו התורה.
ויש להוסיף ביאור בזה, ע"פ מרז"ל זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, כי אף שדברי תורה נמשלו לאש, ולכן אין מקבלים טומאה, היינו שהתורה אין מקבלת טומאה, אבל בפעולה על האדם, הרי אם לא זכה נעשית לו כו' וכדיוק לשון רז"ל נעשית לו.
והנה לימוד באופן שלא זכה, תורה בלי יראת שמים, תלמוד תורה בשכחה על נותן התורה, שבמילא יכול שילמוד שלא לעשות, אפשרית רק בלימוד שאינו
הערות
- 1. (משיחות ש"פ ראה תשי"ד וש"פ תצא תשי"ז)
- 1. שלכן, ב' הענינים - תורה ותשובה - מרומזים באותה התיבה והשייכות לאלול ("בשושנים" - ראה לעיל ע' 329) וכללות הכתוב ופשט שלו - אני לדודי ודודי לי - ה"ז "והרוח תשוב אל האלוקים". וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 35.
- 3. זכה נעשית: יומא עב, ב. וראה תו"א \, ג.
- 4. שדברי תורה נמשלו לאש: ברכות כב, א.
- 5. שהתורה אין מקבלת: וצ"ע ממש"כ בהל' ת"ת לרבנו הזקן פ"ד, ס"ג. אשר ע"י תשובה "מוציא מהקליפה כל התורה" שלמד מקודם. ועייג"כ תניא פי"ז. ואולי יש לחלק בין טומאה לירידה לקליפות, וע"ד הדוגמא המובאת (אף כי לענין אחר) דאור השמש המאיר באשפה. ואכ"מ.
- 6. והנה לימוד: ראה קונ' עה"ח פ"ה ואילך.
- 7. בלי יראת שמים: כ"מ בש"ס שם, וכן כתב בהל' ת"ת שם. ומש"כ בריטב"א להתגדל ולהתגדר, הוא לכאורה דלא כמש"כ בהל' ת"ת, אבל עיין בהקדמת הרח"ו ובקונ' עה"ח פי"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.