1347
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ההוראה מהנ"ל בנוגע לפועל:
בימי חודש אלול - וגם בהימים שלפני זה, משבת נחמו - צריך להרבות בלימוד התורה - גליא דתורה ובפרט בלימוד פנימיות התורה. (ומה שלא השלימו בהימים שמשבת נחמו עד עכשיו, צריך להשלים בהימים שמכאן ולהבא, ובאופן דכפלים לתושי' כמבואר באגה"ת פ"ט). והלימוד צריך להיות בביטול - תען לשוני אמרתך, שעי"ז תומשך ההשפעה מלמעלה באופן דצדקה - כהצירוף דשם הו" שמאיר בחודש אלול*: ס"ת "וצדקה תהיה לנו כי" - צדקה ולא שכר מוגבל כפי ערך העבודה, בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בבני חיי ומזוני רויחא.
2-ל 5)
הערות
- 1. (משיחת ש"פ ראה תשכ"ג)
- 2. יאשיהו הארון ממקומו שנצטוו בנ"י לשומו שם וגנזו? ובש"ס (יומא נב, ב) מוכח שלא הי' זה ע"פ הציווי וכיו"ב, כ"א שדאג שמא יגלה לבבל לאחרי זמן?
- 3. ולתרץ כל הנ"ל י"ל - דמעשה יאשיהו מוכיח דקראי כפשוטם, דעשיית הארון והבאתו לקדה"ק הוא אך ורק כדי שיהי' "ונועדתי לך שם". ולאחרי שנעשה זה ו"אינה בטילה" לעולם - שוב לא מצינו מצוה בעשיית הארון. אלא שכל זמן שישנו (ולאחרי שיתגלה לעת"ל) - נצטוו לשאתו בכתף ושלא יסירו הבדים. ולכן לא נמנית עשיית הארון במצות (לדורות) ולא הובאו דיני עשייתו, כי מאי דהוי הוי, ומזמן בנין ביהמ"ק הא' אין כל ציווי בזה. ובזה מתורץ ג"כ הא דבמלחמות פלשתים וכיו"ב לא גנזו את הארון עד עבור המלחמה - וע"פ הנ"ל מובן, כי אז נטילת הארון ממקומו הייתה מבטלת ה"ונועדתי לך שם", שהרי בנטילתו הי' למשכן רק קדושת במה גדולה וכנ"ל, (והטעם - שהייתה רק דירת עראי)
- 4. - ורק במקום פקו"נ (מיתת אנשי בית שמש - ש"א ו, יט - ומיתת עוזה - ש"ב ו, ז) הותר שלא להחזיר הארון למשכן -
- 5. וע"פ הנ"ל, מעשה יאשיהו - ראי' חזקה לשיטת הרמב"ם דאין מ"ע כלל (משנבנה ביהמ"ק) לעשות ארון. - ולפע"ד כ"ז ברור וגם פשוט. (אלא שמ"מ הוצרך לגנוז את הארון בביהמ"ק דוקא ולא במקום אחר, כי אף ששכינה אינה בטילה, מ"מ כמה דרגות בהשראת השכינה שבביהמ"ק, כמפורש ביומא כא, ב. תניא פנ"ג. ונצטוו במ"ע נצחית - שבביהמ"ק תהי' אותה דרגת ההשראה שבאה ע"י שהכניסו לשם הארון באופן דדירת קבע. ובעת שישראל זוכין יש דרגא נעלית מזו: כשהארון נמצא (עכ"פ גנוז) בביהמ"ק, כשנמצא במקומו בקדה"ק וכו')*.
- 6. אלא שעדיין יש להבין: לדעת המ"ד (הובא לעיל) דהזי' על הכפורת צריך שיגע - איך זה גנז יאשיהו את הארון, שהרי (עכ"פ לכתחילה) צריך שיגע. - וי"ל א) דהדאגה דיגלה לבבל מספיק כוחה לגנוז הארון בזמן שאין כל חיוב (אפילו לכתחילה) שיהי' בקה"ק, אף שלאח"ז בדרך ממילא לא תוכל להיות הנגיעה ביוהכ"פ (וכמה דוגמאות לזה, ואפילו בחיוב ואיסור ברור). ב) מ"ד דצריך שיגע - יסבור כמ"ד דלא גנזו יאשיהו (אלא שניטל הארון לבבל). [ודלא כפסק הרמב"ם - דנגנז].
- 7. ולכן נאמר הפסוק התהללו (לשון נפעל) כשהביאו את הארון לירושלים, שאז ע"י גילוי אלקות שבארון נמשך בהם בחי' תהלה להיות התהללו (לקו"ת שה"ש ב, ג).
- 8. משנת חסידים ריש מס' אלול.
- 9. *) וראה לקו"₪ חכ"א ע' 159 ואילך (באו"א). המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.