1343
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלא שמ"מ, הארת יגמה"ר הוא בשדה ולא במדבר, כי מדבר הוא בחי' "ארץ לא זרועה, שהם המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא להוי' המה"'; ולקבל את הארת יגמה"ר צריכים לעורר את הקבעומ"ש עכ"פ, היציאה (ממדבר) לשדה עכ"פ ולקבל את פני המלך*. (אלא שעבודה זו היא בחי' "שדה" (דקדושה), חרישה וזריעה?, לא כביו"ט).
9% ₪ ₪
כל הענינים שבתורה, גם המשלים, מדוייקים הם בכל פרטיהם. ולכאורה אינו מובן לשון רבינו הזקן שם "יוצאין אנשי העיר .. בשדה" שלשון זה מורה שמקומם הוא בעיר אלא שעכשיו יצאו לשדה"', והרי לכאורה (בהנמשל) הוא להיפך: מקומם הוא בשדה והחידוש דאלול הוא הארת יגמה"ר גם במקומם הם, בשדה?
והביאור בזה: הטעם מה שבכאו"א מישראל נרגשת הארה זו דיגמה"ר הוא מצד שרש נשמתו. וזה מרמז רבינו הזקן באמרו "יוצאין אנשי העיר .. בשדה", שהטעם מה שישראל מרגישים את יגמה"ר הוא לפי שהם "אנשי העיר"'', אלא שלפי שעה נמצאים הם בשדה, בגלות הגוף ונה"ב. ואף שהם בגלות, הרי "אינו דומה מעלת השר עם היותו בשבי' למעלת הדיוט"?'. ולהיותם "אנשי העיר", לכן גם בהיותם בשדה, מקבלין אור פניו ית' - הארת יגמה"ר.
9% ₪ ₪
עוד ענין בלתי מובן, לכאורה, בלשון רבינו הזקן בהמשל שם: מלשון המשל משמע שבתחלה מקום המלך הוא בשדה (שהרי אינו כותב "שהמלך יוצא לשדה") ואילו בנמשל, הרי מקום המלך הוא בהיכל מלכותו, אלא שיוצא במיוחד לשדה, בכדי שיוכלו כולם להקביל פניו?
והביאור בזה: אף שבנוגע להגילויים, כשהמלך נמצא בשדה ירידה היא לגבי כמו שהוא בהיכל מלכותו, דבהיותו בהיכל מלכותו הוא בכתר מלכות ולבושי מלכות וכו', משא"כ בהיותו בשדה, הרי באמת, זה עצמו שהמלך מוותר על גילוי
הערות
- 7. לקו"ת שם לב, ב.
- 8. ראה ד"ה לך אמר לבי ת"ש בסופו.
- 9. ראה ביאוה"ז קכ"ט, ד ואילך. ובכ"מ.
- 0. וא"א לפרש שהכוונה ביוצאין הוא היציאה ממדבר, דמלשון "יוצאין אנשי העיר" מוכח שמקומם הוא בעיר.
- 1. עיר - רומז לעולם הבריאה (ראה ד"ה מגילה נקראת תרכ"ט בענין כרך וכפר), והתחלת מציאות הנשמה הוא בבריאה (דבאצילות היא בבחי' אין).
- 2. לקו"ת שם לב, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.