1334
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה מב
ואתחנן
שני פעמים כתוב בפ' ואתחנן (ד, לה. שם לט) "הוי' הוא האלקים אין עוד". בפסוק אתה הראת גו' ובפסוק וידעת גו'. ולכאורה, החילוק שביניהם הוא רק שבפסוק אתה הראת הוא בדרך סיפור ובפסוק וידעת - בדרך ציווי, אבל באמת שונים הם גם בתוכן הענין. שלכן שונים הם גם בלשון - לא רק בנוגע עבודת האדם, שבפסוק וידעת מוסיף תיבת "היום" (כי ידיעת האדם צריכה להיות אחרי הקדמת העבודה של "היום" כדלהלן) והתיבות "והשבות אל לבבך", כ"א, גם בהתיבות המבארות את תוכן היחוד: א) בפסוק אתה הראת - "כי הוי' הוא האלקים" ובפסוק וידעת (מוסיף) "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". ב) בפסוק אתה הראת - "אין עוד מלבדו", ובפסוק וידעת - "אין עוד" (בלי תיבת מלבדו).
כללות החילוק שבין ב' הכתובים: הידיעה שב"אתה הראת" הוא כפי' הפשוט של "הראית" גילוי בדרך מלמעלמ"ט'; במ"ת נמשך לכל ישראל מלמעלה בחי' הראי' במהות ועצמות דהוי" ואלקים. ומ"ש וידעת היום הוא בבחי' מלמטלמ"ע, שהאדם תהי' בו הידיעה וההכרה בכח עצמו (ד"ה וידבר אלקים תש"ד פ"ד). והנה, כאשר הגילוי הוא מלמעלה, נראה בכל דבר את שרשו שלמעלה, ולכן לא נזכר ב"אתה הראת" "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", כי בשעת מ"ת, לא נראה מלכתחילה השמים והארץ למציאות, וראו במוחש איך שכל מציאות השמים הוא שם הוי' וכל מציאות הארץ הוא שם אלקים. וכל החידוש שבהידיעה היתה רק אשר "הו" הוא האלקים", דהו" ואלקים כולא חד. משא"כ בהידיעה שמלמטלמ"ע, גם כשישנה הכרת היחוד בבחי' השמות - הו" הוא האלקים - אינו מספיק, וצריך לייחדו ית' גם בהנבראים שלמטה - בשמים ממעל ועל הארץ מתחת?.
וזהו גם הטעם מה שבפסוק וידעת לא נאמרה תיבת "מלבדו", השוללת בתכלית כל מציאות זולתו ית' - כי היחוד שבדרך מלמטלמ"ע אינה שוללת את מציאות העולםי, אלא דהגם שישנה מציאות דשמים וארץ, מ"מ מיוחדות הן
הערות
- 1. וכמו שפירש רבנו (הזקן) נ"ע: אתה דו עצמות א"ס ב"ה הראת האסט זיך באוויזן, לדעת אז מען זאל דיך וויסן (ד"ה וידבר אלקים תש"ד פ"ד).
- 2. וסדר הכתוב - בין בהעבודה בין בתוכן הידיעה עצמה - הוא מן הקל (מפני גשמיות - מטה - של היודע) אל הכבד, היינו - מלמטלמ"ע: "וידעת" ומזה בא ל"והשבות אל לבבך". וכן בתוכן היחוד: בתחילה יחוד השמות - הוי' הוא האלקים - (שבנקל יותר להגיע להכרה זו) ואח"כ, יחוד הנבראים - בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. (וגם בהנבראים עצמם - תחלה בנבראים העליונים - בשמים ממעל - ואח"כ - ועל הארץ מתחת). ואח"כ באה ההכרה - אין עוד, שלילת גם דבר טפל (תניא ח"ב פ"ו).
- 3. ראה ד"ה אנכי תרכ"ו. מים רבים תרל"ו סעיף קנח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.