1313

סיפרו בנוגע לב' ענינים אלו: בנוגע להארץ - "זבת חלב ודבש הוא וזה פרי'", ובהנוגע להעם - "כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגו'", ותיכף כשגמרו המרגלים את סיפורם זה, מיד - ויהס כלב גו'.

וצריך להבין, הרי דבריהם אלו הם אך תשובה על שאלתו של משה (ורק אחרי אשר "ויהס כלב" - אמרו לא נוכל לעלות גו') ומדוע "ויהס כלב"?

והענין בזה: חטא המרגלים הי' בזה ששינו בהמענה שלהם את הסדר ממה שאמר משה: משה צוה אותם לראות תחלה את העם' "החזק הוא הרפה וגו' ואח"כ את הארץ "השמנה הוא וגו'". בתחילה - אודות המלחמה והכיבוש ואח"כ - בדבר הריוח והשכר, כי העיקר הי' אצלו כיבוש המלחמה

- ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל"הרפה", כי המלחמה ולכבוש את הארץ צ"ל ע"מ ואע"פ שהוא חזק (ועוי"ל, שע"י שהולכים במס"נ ללחום ע"מ שהוא חזק, עי"ז עצמו נעשה רפה -

ותשובתם היתה - תחלה אודות השכר - "זבת חלב ודבש הוא", ואח"כ אודות המלחמה והכיבוש - "כי עז העם היושב בארץ וגו'". וכשראה כלב שהעיקר אצלם הוא השכר, עבודתם היא ע"מ לקבל פרס, מיד השתיקם. כי כאשר העבודה היא בשביל הפרס, מחשבים חשבונות שעבודה קלה כדאית היא בשביל שכר זה, ועבודה קשה יותר - אינה כדאית, עד שעלולים לטעות שאם עבודה קשה היא, אי אפשר לעשותה, וכמו שאמרו אח"כ: לא נוכל לעלות וגו'.

אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא:. ובדורנו זה - כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ (אשר בשנים עשר בחדש תמוז (שהיום הוא ש"מ החודש תמוז*) הוא יום הולדתו וגאולתו). ומההוראות שעלינו ללמוד מפ' המרגלים הוא - שלא לשנות מאומה - אפילו הסדר - בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר אתפשטותא דמשה שבדורנו, כי בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים. ואדרבא: אם המרגלים שהיו נשיאי העדה קראי מועד אנשי שם טעו ע"י ששינו - אנשים כערכנו עאכו"כ.

(משיחת ש"פ שלח תש"י)