1311
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה לג
בשעת התורה והתפלה כ"א גם בעסקיו בעובדין דחול הרי וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך.
וזהו פירוש המבדיל בין ישראל לעמים. דבשעת התורה והתפלה אין שייך לומר הבדלה בין ישראל לעמים, שהרי שם אין להם שום השואה כלל. ענין הבדלה זו, אשר דעת נצרכה לזה, היא בהזמן שעוסק בעניני מסחר ושאר צרכיו, אשר כל עמי הארץ עוסקים בהם, ומ"מ מבדיל בין ישראל לעמים, כי ישראל הנה בכל דרכיך - גם בעניניו הגשמיים, מקיים הוא ומנצלם בכדי לבוא לדרגת דעהו.
ובכדי לפעול בעצמו ענין זה אשר גם בשעת עסקו בצרכיו יורגש אצלו אשר הוא הנותן לך כח לעשות חיל, הוא ע"י אשר גם בשעת התפלה עיניו למטה. גם הגוף ועניניו הגשמיים מתפללים ועולים בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, דא צלותא. אם בשעת התפלה הוא בהפשטה לגמרי מעניני העולם, אפשר אשר כשיבוא לעניני העולם ישכח לגמרי על תפלתו. ולזאת אמרז"ל לבו למעלה ועיניו למטה וכדפירש בתורה אור. ועי"ז אשר בשעת התפלה הוא מעלה גם עניניו הגשמיים, הנה גם אחרי התפלה כשעוסק בצרכיו נשאר רושם מתפלתו. בכל דרכיך, בכל עניניו, דעהו.
ונתינת כח בזה - ההתקשרות בעניני הבעש"ט נ"ע, אשר הי' תמיד חלק למעלה וחלק למטה. ובפרט ביום ההילולא שלו, שנמשך נתינת כח במיוחד לכל השייכים אליו, אשר גם בשעת התפלה - למעלה - זאל ער באווארענען את הנהגתו שבמשך כל היום - למטה - וגם במשך כל היום ישאר הרושם של התפלה. והנהגה הלזו ה"ה ממשיכה ומגלה אחדות הוי' מלמעלה מעלה עד למטה מטה.
התחלת התיקון הוא - והביא האיש את אשתו אל הכהן - הוא כל איש אשר נדבה רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו וכו' (רמב"ם סוף הל' שמיטין ויובלות). וע"ד
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.