1309
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2-ל 5)
א. בחג השבועות הוא יום ההילולא של דוד המלך ושל מורנו הבעש"ט נ"ע. יום ההילולא של מורנו הבעש"ט הוא בבירור ביום הראשון דחג השבועות. אמנם אודות יום ההילולא של דוד המלך ע"ה ישנם ב' דיעות אם הוא ביום א' או למחרתו.
ענינו של יום"הילולא הוא, אשר ביום זה היא עלי' מיוחדת של נשמתו דבעל ההילולא. כל עמלו שעמל בתורה ועבודה במשך כל ימי חייו בעלמא דין הנה ביום ההילולא עולה נשמתו וכל עבודתו למעלה יותר. תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל, דעליות אלו הם כמה פעמים בכל יום ויום, אמנם ביום ההילולא הוא עלי' גדולה ביותר, עלי' כללית על כל השנה, עד יום ההילולא הבא.
ולא רק נשמתו של בעל ההילולא בלבד עולה ביום זה, כ"א גם כל אלו הקשורים בהענינים שפעל בעל ההילולא, הנה ביום זה יערה עליהם רוח ממרום, והוא בהמשכה כללית על כל השנה.
והנה בדוד מלך ישראל כתיב ולבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר. וארז"ל דוד מלך ישראל חי וקיים. מלך ענינו אשר הוא יוציאם והוא יביאם - את העם - בכל הצטרכותם. ומזה מובן אשר מהות המלך ניכר גם בעניני העם.
הערות
- 1. והנה כל המדריגות שבאור, גם הכי נעלות, מכיון שאין מציאותם מעצמותם, מצויירים הם באיזה ציור, ובמילא נוטים הם לאיזה ענין. והבחירה חפשית היא רק בעצמות ב"ה, שפשוט הוא מכל הציורים: מצד עצמותו ב"ה הרי לכאורה אין הפרש בין ישראל לאו"ה, ומ"מ בוחר הוא בבחירתו החפשית, בישראל דוקא (ראה תו"ש שיחת פורים העת"ר ובהמצוין שם). וכמו שנאמר (מלאכי א, ב"ג): הלא אח עשו ליעקב - שניהם שוים, ומ"מ - ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי.
- 2. והנה התורה ניתנה מעצמותו ממש, שלגבי' - אח עשו ליעקב. ולכן החזירה על כל האומות, אינו מקבל ומקבל בשווה, ומ"מ בחר (וממילא) נתן את התורה לישראל דוקא וכפה עליהם הר כגיגית (התגלות האהבה') - "ואהב את יעקב" - וירדה שנאה לאו"ה - "ואת עשו שנאתי" - כי יעקב בחר לו ידה.
- 3. (משיחת חגה"ש תשכ"א)
- 1. וזה גם גרם בישראל שקבלו את התורה והקדימו נעשה לנשמע (תו"א צח, ד. לקו"ת ראה כב, א). והשנאה (עצמית) לאו"ה גרם שלא קבלו את התורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.