1308
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
00 לקוטי הוספות / חגה'י'ש שיחות ונופל במחשבתו: איך אפשר אשר אני הנמצא במצב שפל כזה אתגבר על על המניעות ואקיים תומ"צ ואתקשר עם הבורא?
הנה כמו"כ בכל דור ודור, בכל זמן ובכל מקום, אל יפול לב האדם עליו מצד שפלות מצבו, דאדרבה, כאשר הוא בשפל המצב וישנם כמה נסיונות ומ"מ מתגבר על כל המניעות לקבל את התורה בהקדמת נעשה לנשמע, הרי אז מתגלית האהבה העצמית של הקב"ה לבנ"י, ונותנים לו מלמעלה כל הכחות וכל ההמשכות עד העצמות ממש, עד אשר יה" אנכי הו" אלקיך.
2-ל 5)
החזיר הקב"ה (לתורה) על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה (ע"ז ב, ב). ולכאורה, הרי הקב"ה ידע מקודם אשר או"ה לא יקבלו את התורה ולאיזה צורך החזירה על כל אומה?
ומה שאמרו (מכילתא יתרו פ"ה) "ולפיכך נתבעו או"ה כדי שלא ליתן פתחון פה כלפי שכינה אילו נתבענו כבר קבלנו עלינו" - צריך ביאור, שהרי הענין ד"שלא ליתן פתחון פה כו'", ועי"ז למנוע מהם שכר לעתיד (אף שיש מעלה בזה, וע"ד הענין ד"וינצלו את מצרים") הוא דבר חיצוני וטפל לגבי התורה שהיא שעשועי המלך בעצמותו, ואין שייך אשר בשביל הנ"ל יחזיר את התורה, כי העיקר אינו נגרר אחר הטפל.
ומוכרח לומר, שהחזרת התורה על כל האומות, נוגע לעצם הענין דמ"ת ג"כ - ולא רק להנ"ל.
והביאור בזה: בשעת מ"ת בחר הקב"ה בישראל (ראה שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד).
הערות
- 1. על זה באה ההוראה: בהתחלת כל הדברים, בשעת מתן תורה, היו גם אז ישראל בבחי' קטנות. כשהיו במצרים כתיב בהו ואת ערום וערי' ומת"ת הי' רק ז' שבועות אחרי צאתם ממצרים, ומ"מ בלי הבט על כל זה ואדרבה מצד זה גופא חיבב אותם הקב"ה ביותר ונתן להם את התורה שניתן בזה כל עצמותו ומהותו כנ"ל,
- 2. (משיחת ב' דחג השבועות תשטו"ב)
- 3. אמיתית ענין הבחירה הוא אשר אין שום טעמים וסיבות להבחירה (כי כאשר ישנם טעמים לבחירתו הרי הוא מוכרח בזה, ובבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מאשר הכפי' בשוטים), היינו שהבוחר, מצד עצמו, מושלל הוא לגמרי מהדבר שבוחר בו, ואין לו שום נטיות אליו, ורק שבוחר כן בבחירתו החפשית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.