1303
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואין די מילים לתאר כמה קשה אף רגע אחד יותר בגלות, וכמה יקר אף רגע אחד נוסף בגילוי משיח.
ובגילוי משיח צדקנו בב"א, אשר אז ירפא הקב"ה את המחיצה שבין עליונים לתחתונים כנ"ל, ויקיצו וירננו שוכני עפר, הנה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר הורה לנו הדרך והמסילה בה נעלה, יבוא בראשינו, בראש כל תלמידיו חסידיו מקושריו והשייכים אליו, להוציאנו מן המיצר ולהביאנו למרחב י"ה בגאולה
האמיתית והשלימה ... (ממכתב פסח שני ה'תש"י)
2-ל 5)
... ובעמדנו ביום הילולא דרשב"י, אשר ענינו ופעולתו הי' להמשיך להתנאים וכו' פנימיות התורה - וגם ההעלם שמצ"ע אינו שייך לגילוי - כמבואר בדא"ח, ולא עוד אלא שפתח אז צנור ההשפעה בזה, לכתחלה בדורו עד אשר אפילו ינוקי גילו סתרי תורה.
ולאחר זה בפרט - כדברי רשב"י - כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא.
הרי עת סגולה היא להתעוררות ולתוספת אומץ בגילוי והפצת פנימיות התורה שבדורינו נתגלתה במעינות החסידות ותורתה.
כי הרי ביום הילולא דילי' הי' מאיר בו מבחי' תכלית שלימות רוחו, שהי' שרשו מבחי' משה ומבחי' משיח, והימים האלה (כשהם) נזכרים (ה"ה) ונעשים (ההמשכות וההשפעות), וכידוע פירוש האריז"ל על הכתוב.
ויהי רצון שיעשה כאו"א בזה לפום שיעורא דילי' ולהמשיך מהתעוררות ותוספת זו בכל השנה כולה ומתוך שמחה,
שגם בזה מיוחד יום הסתלקות דרשב"י דוקא - וכמבואר בכ"מ שהוא דלא ככל
יום וכו' כי אם אדרבה צ"ל בשמחה... (ממכתב ל"ג בעומר תשב"א)
הערות
- 1. כמבואר בדא"ח: ראה בכ"ז במאמר דל"ג בעומר ושלאחריו - בהמשך והחרים תרל"א.
- 2. אפילו ינוקי: זח"א צב, סע"ב. ובכ"מ. וראה קדושת לוי פ' חיי.
- 3. הי" מאיר.. משיח: סידור שער הל"ג בעומר בסופו.
- 4. אדרבה צ"ל בשמחה: במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר.. מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן - הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.
- 5. ==
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.