1302
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מאצילות ואצילות. וכל אחת משתי פרסאות אלו מונעת אחד משני אופני יניקת החיצונים: א) מבחי' ריבוי הצמצומים. ב) מבחי' מקיף העליון, ששם אינו נוגע מעשה התחתונים, ויכולים כולם לקבל.
ולכן בל"ג בעומר פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות כו' כי נפסק מחיצה זו מפני המקטרג עליהם.
ואופן היציאה מן הגלות והביאה לימות המשיח כבר גילו רז"ל אשר בגין דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזהר, יפקון בי' מן גלותא ברחמי. ומענה המשיח לרבינו הבעש"ט נ"ע אשר כשיפוצו מעינותיך חוצה אז יבוא.
- עיין בכל זה זח"ג קכד, ב. אגה"ק של הבעש"ט ע"ד עליית הנשמה בשנת תק"ז. שיחת שמח"ת תר"ץ*. -
ועלינו כלנו לדעת ברור, אשר כל פעולה ופעולה, כל השתדלות והשתדלות להפיץ המעינות חוצה - מאירות את חשך הגלות ומקרבות ביאת וגילוי המשיח.
הערות
- 1. והנה כל זה הוא בזמן הזה. אבל בימות המשיח שאז את רוח הטומאה אעביר מן הארץ, הנה ע"ז ארז"ל (קהלת רבה א, ד) מחצתי ואני ארפא מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים, שהעליונים חיים וקיימים והתחתונים מתים, לע"ל אני מרפא מחיצה זו, כי לא תצטרך המחיצה דגל הנ"ל כלל. ורשב"י מקור גילוי רזין דאורייתא בירר מחיצה זו (ועיקר הגילוי יהי' לע"ל), כי רשב"י האיר בו מבחי' אור היותר שלם, אורו של משיח.
- 2. - עיין בכל זה סידור שער הל"ג בעומר וביאורו. ד"ה חייב אדם לברך - תרל"ח פכ"ה ואילך -
- 3. *) לקו"ד ח"ב שט, ב ואילך. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.